ממשל טראמפ הודיע הלילה (בין חמישי לשישי) על גל נרחב של מכסים חדשים על יבוא מיותר מ-80 שותפות סחר מרכזיות של ארצות הברית. ההיטל החדש, שנכנס לתוקפו בחצות לפי שעון החוף המזרחי, מנחית מכה קשה על היצוא הישראלי - ישראל ספגה את המדרגה הגבוהה ביותר של המס בשיעור של 12.5%.
הצו החדש מחליף למעשה מכסים זמניים קודמים שהוטלו תחת סעיף 122 לחוק הסחר, וסחורות שכבר יצאו לדרכן וייכנסו לארצות הברית עד 28 ביולי יוחרגו ממנו. המהלך מגיע לאחר שבפברואר האחרון בית המשפט העליון בארה"ב פסל את מכסי "יום השחרור" המקוריים של טראמפ.
"מאבק בעבודת כפייה" - העילה המשפטית
הנימוק הרשמי שעומד מאחורי המהלך חסר התקדים הוא מאבק בעבודת כפייה בשרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, משרד נציב הסחר האמריקני אינו טוען כי מוצרים ישראליים מיוצרים בעבודת כפייה.
הטענה כלפי ישראל, וכלפי עשרות כלכלות נוספות ברשימה, היא שאין להן איסור חוקי מפורש ואכיפה מספקת למניעת יבוא של מוצרים שיוצרו בתנאים אלו אל תוך שטחן. הדוח האמריקני הגדיר מצב זה כ"בלתי סביר" וככזה שמכביד על המסחר של ארצות הברית.
באופן תמוה, מדינות המזוהות באופן מובהק עם עבודת כפייה בפועל - כמו מיאנמר, אפגניסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן - נעדרות כליל מרשימת המכסים. הסנאטור הדמוקרטי רון ויידן תקף את המהלך בשימוע בקונגרס וכינה אותו "תרמית שקופה" שנועדה לשחזר מכסים בלתי חוקיים במסווה מוסרי.
חלוקת המכסים: ישראל בראש הרשימה
הצו החדש חל על 60 "כלכלות", אך מאחר שהאיחוד האירופי נספר כיחידה אחת, הוא משפיע בפועל על למעלה מ-80 מדינות. בעוד שישראל ספגה את השיעור המקסימלי של 12.5%, מדינות אחרות זכו לתנאים מועדפים יותר.
יפן, דרום קוריאה ושווייץ קיבלו תקרה של 12.5%, בעוד שקנדה, מקסיקו, הודו, בריטניה וירדן קיבלו שיעור מופחת של 10%. האיחוד האירופי וטייוואן קיבלו תקרה של 10%. היות שמדובר בתוספת על מס קיים, גם מוצרים ישראליים שנהנו עד כה מפטור מכוח הסכם הסחר החופשי בין המדינות, אינם מוגנים אוטומטית מהמכס החדש.
החרגות והפגיעה ביצוא הישראלי
כדי למנוע זעזועים חריפים בכלכלה האמריקנית ולבלום את התייקרות המחירים לצרכן, קבע הממשל שורת פטורים. המוצרים המוחרגים מהמכס החדש כוללים נפט וגז טבעי, דשנים חקלאיים וציוד תעופה אזרחי, מוצרים שכבר כפופים למכסי ביטחון לאומי כמו פלדה ואלומיניום, וכן תרופות גנריות שיהנו מפטור מלא למשך שנתיים.
חרף ההחרגות, הפגיעה ביצואנים הישראליים צפויה להיות כואבת. ענפי הטכנולוגיה, המכשור הרפואי, הכימיקלים, המזון והציוד התעשייתי ייאלצו להתמודד עם נחיתות תחרותית בשוק האמריקני. עבור מוצרים ישראליים שהיו כפופים למכס הזמני הקודם של 10%, מדובר בהעלאה של 2.5%.
בשנת 2025 ייבאה ארצות הברית מישראל סחורות בשווי של כ-20.6 מיליארד דולר, מתוך סחר דו-צדדי כולל שהגיע ל-34.4 מיליארד דולר. המכס החדש צפוי להשפיע באופן משמעותי על היקף היצוא הישראלי לארצות הברית.
המהלך הפוליטי שמאחורי הקלעים
העיתוי של החלת הצו החדש אינו מקרי וחושף את המלחמה הכלכלית-משפטית שמנהל הנשיא. המהלך נועד למעשה להחליף את המכס הזמני של 10% שפקע בדיוק בחצות הלילה. לאחר שבית המשפט העליון בארה"ב פסל את מכסי "יום השחרור" המקוריים של טראמפ וקבע כי הנשיא חרג מסמכויות החירום הכלכליות שלו, הממשל נאלץ למצוא נתיב משפטי חלופי.
כעת, נשען הממשל על סעיף 301 לחוק הסחר מ-1974 - אותו סעיף ששימש אותו בקדנציה הראשונה למלחמת הסחר מול סין, אך הפעם בפריסה גלובלית וחסרת תקדים גם מול בעלות ברית קרובות. נציב הסחר האמריקני ג'יימיסון גריר הגן על המהלך והבהיר: "הסמכויות הספציפיות שבהן הממשל משתמש אולי השתנו, אך אסטרטגיית הסחר נותרת בעינה - לתמוך בתיעוש מחדש של הכלכלה שלנו, להגן על העובדים האמריקנים ולצמצם את גירעון הסחר".
עבור ישראל, המסר ברור: במדיניות הסחר החדשה של ארה"ב - גם ידידות קרובות כבר לא מקבלות הנחות. המהלך מצטרף לשורה של מתיחויות שחווה הממשל האמריקני עם בעלות ברית מסורתיות, כאשר טראמפ ממשיך לקדם את האג'נדה הכלכלית שלו ללא התחשבות ביחסים דיפלומטיים.
0 תגובות