יש זכיות שמתממשות מיד, ויש כאלה שדורשות המתנה ארוכה במיוחד. במקרה של בצלאל רייס, יהודי תושב ארצות הברית, עברו כמעט שלושה עשורים מלאים עד שזכה לקבל את הפרס שהובטח לו בילדותו.
המעשה החל בשנת תשנ"ז, כאשר שלוחי חב"ד במסצ'וסטס ערכו את חגיגת ל"ג בעומר המסורתית עבור תלמידי הישיבה ובני הקהילה. על פי הדיווח באתר COLive, במסגרת האירוע נערכה תחרות אכילת אבטיחים שמשכה משתתפים רבים. הילד בצלאל רייס התבלט בתחרות, ולאחר מאמץ רב זכה במקום הראשון. הפרס שנקבע מראש היה ספר תניא חדש, אך בעומס האירוע והמולת החגיגה, הפרס לא נמסר לזוכה ונשכח. השנים חלפו, הילד גדל והאירוע נבלע בין זיכרונות הילדות.
במהלך שלוש העשורים שחלפו מאז, הפך רייס לדמות מוכרת בקהילה היהודית בארה"ב. הוא זכה לכינוי "איש הדגים" (The Herring Man) בזכות עסקיו – מעדני הרינג איכותיים, גלידות פרווה ומזון גורמה שהוא מספק לאירועים ושמחות. השבוע, כאשר נסע עם בני משפחתו ועבר בעיר וורצ'סטר, החליט לקפוץ לביקור בבית חב"ד המקומי במרכז מסצ'וסטס, כדי לשאול בשלום השליח הרב מנדל פוגלמן שליט"א.
במהלך שיחה שהתפתחה ביניהם, נזכר רייס באותו אירוע מהעבר והעיר לרב: "אתה יודע, ב-1997 ניצחתי בתחרות אכילת האבטיחים בל"ג בעומר של הישיבה, אבל אף פעם לא קיבלתי את ספר התניא שהבטיחו לי כפרס". הרב פוגלמן לא היסס, קם מיד, נכנס ללשכתו וחזר תוך רגעים ספורים כשבידו ספר תניא חדש לחלוטין.
פרט מרגש נוסף התווסף לסגירת המעגל: ספר התניא שהוענק לרייס לא היה ספר רגיל, אלא מהדורה מיוחדת שהודפסה בעיר הולדן הסמוכה – במרחק קצר מהמקום שבו התקיימה אותה תחרות לפני כמעט שלושים שנה.
המפגש המקרי שהפך לרגע של סגירת מעגל מלמד כי גם כאשר החיים עמוסים והפרטים הקטנים נוטים להישכח, הבטחה שניתנה לילד לפני עשרות שנים נשארת בתוקפה, וכי ללמוד תורה ולקיים הבטחה – אף פעם לא מאוחר מדי.
0 תגובות