במסגרת העימות המסחרי המתחדש בין ארצות הברית לקנדה, הציג הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מספר קביעות שבדיקת עובדות מגלה כי אינן תואמות את הנתונים בשטח.
בין הטענות שהועלו: קביעה כי אזרחי קנדה תומכים בהצטרפות למדינות ארה"ב כמדינה ה-51, טענה שקנדה אסרה על פעילות בנקים אמריקאיים בשטחה, וקביעה כי ספינות סיניות ורוסיות מקיפות את קנדה.
בנוסף, טען הנשיא כי לקנדה אין כוח צבאי, זאת למרות שצבא קנדה משתף פעולה באופן הדוק עם הצבא האמריקאי במפקדת ההגנה האווירית והחללית של אמריקה הצפונית, ולחם לצד ארה"ב במספר מלחמות לאורך השנים.
ההצהרות פורסמו ברשתות החברתיות ביום שני האחרון, יום לאחר ששר התחבורה האמריקאי שון דאפי הצהיר בביטול כי קנדה היא "מדינה ללא צבא". דבריו עוררו תגובות חריפות מצד גורמים קנדיים ומפקדים צבאיים אמריקאיים בדימוס.
שיעור האבטלה בקנדה - בדיקת הנתונים
הנשיא טראמפ טען כי "שיעור האבטלה בקנדה עומד כעת על 10%, ועולה במהירות." בדיקת הנתונים מגלה כי הטענה שגויה. שיעור האבטלה בקנדה ירד בחודש יולי האחרון ל-6.4%, המשך למגמת ירידה של שלושה חודשים רצופים, והגיע לנקודה הנמוכה ביותר בשנתיים האחרונות.
יתרה מכך, בהשוואה לשיעור האבטלה בארה"ב שעמד על 4.1% באותו חודש, סוכנות הסטטיסטיקה הפדרלית הקנדית מציינת כי שימוש בשיטת החישוב האמריקאית היה מפחית את השיעור הקנדי בכאחוז אחד נוסף.
היקף התלות הכלכלית - בדיקת הנתונים
הנשיא טען כי "הם מרגישים זכאים, ובכל זאת, אנחנו לא צריכים את קנדה, הם צריכים אותנו! הם עושים 95% מהעסקים שלהם עם ארה"ב, אצלנו זה בדיוק ההפך!"
למרות שהכלכלה הקנדית אכן תלויה במידה רבה בארה"ב, הנתון של 95% אינו מבוסס. בשנת 2025, כ-72% מייצוא הסחורות הקנדי הגיע לארה"ב, ובמחצית הראשונה של שנת 2026 הנתון ירד אף מתחת ל-70%. הירידה נובעת בין השאר מהימנעות צרכנים קנדים מרכישת מוצרים אמריקאיים וממדיניות הממשלה הקנדית לגיוון שותפויות מסחריות.
מנגד, קנדה מהווה שותפת סחר משמעותית עבור ארה"ב - היא יעד הייצוא השני בגודלו ומקור הייבוא השני בגודלו עבור המשק האמריקאי. תעשיות אמריקאיות רבות תלויות בחומרי גלם מקנדה, כפי שהודה טראמפ עצמו באומרו: "אתם יודעים, באופן אנוכי, אנחנו צריכים אלומיניום במדינה הזו. אין לנו את זה. אנחנו מקבלים את הרוב מקנדה, ואנחנו צריכים את זה מאוד."
מכסים חקלאיים וגירעון מסחרי - בדיקת הנתונים
טראמפ טען כי "המכסים הגבוהים באופן מגוחך שלהם על החקלאים והתוצרת החקלאית שלנו הפכו את החיים לבלתי אפשריים עבור הפטריוטים האמריקאים הגדולים הללו, ויצרו מזה זמן רב גירעון של 60 מיליארד דולר בין שתי המדינות שלנו."
בדיקת העובדות מגלה מספר אי-דיוקים. ראשית, המסחר החקלאי בין המדינות פטור ברובו המוחלט ממכסים - כ-97% מהייצוא החקלאי האמריקאי לקנדה נכנס ללא מכס כלל. שנית, המכסים הגבוהים שקנדה מטילה על מספר מצומצם של מוצרים כגון חלב ועופות חלים רק לאחר מילוי מכסות יבוא פטורות, שארה"ב אינה מתקרבת למלא.
פרופסור לכלכלה טרבור טומב הסביר: "לכן, נכון לומר שלקנדה יש מכסים עצומים על סוגים מסוימים של פריטים. אבל זה נכון רק עבור תת-קבוצה קטנה מאוד של מוצרים חקלאיים... וגם בתוך המוצרים הללו, אנחנו בדרך כלל לא 'גובים' את המכסים הללו מכיוון שארה"ב אינה מייצאת מספיק כדי שהמכסים ייכנסו לתוקף."
עיקר הגירעון המסחרי של ארה"ב מול קנדה נובע מייבוא נפט גולמי בהיקפים גדולים במחירים נמוכים. כמו כן, הנתון של 60 מיליארד דולר מתייחס למסחר בסחורות בלבד, ואינו כולל את מאזן השירותים, שבו מחזיקה ארה"ב בעודף משמעותי המפחית את הגירעון הכולל באופן ניכר.
0 תגובות