בבלי
התרשלות של אגד

פסק דין מפתיע: נוסע קיבל קנס על אי תיקוף - יפוצה ב-6,000 ש"ח

בית המשפט קבע: אגד והרשות התרשלו בשליחת התראות לכתובת שגויה • הנוסע התעורר לעיקול חשבון בלי שידע על החוב | פסק דין תקדימי בראשון לציון (חוק ומשפט)

תחבורה ציבורית (צילום: יונתן סינדל/Flash90)

פסק דין חריג ניתן השבוע בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, כאשר נוסע שקיבל קנס בסך 100 שקלים על אי תיקוף כרטיס נסיעה באוטובוס, זכה בפיצוי של 6,000 שקלים מחברת אגד ומרשות האכיפה והגבייה. הרשמת הבכירה לימור נסים-לב קבעה כי שני הגופים התרשלו באופן בוטה כאשר שלחו את כל ההתראות והאזהרות לכתובת ישנה של הנוסע, למרות שכתובתו המעודכנת הייתה רשומה במרשם האוכלוסין.

המקרה החל בשנת 2023, כאשר הנוסע קיבל קנס בסך 100 שקלים על כך שלא תיקף את כרטיס הנסיעה שלו. הנוסע בחר לערער על הדו"ח, אך ערעורו נדחה. כאשר החוב לא שולם, נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, ובתחילת שנת 2025 התעורר הנוסע לגילוי מזעזע: חשבון הבנק שלו עוקל, והסכום המקורי תפח ל-381 שקלים. רק אז נודע לו בכלל על קיומו של התיק.

הכתובת הייתה ידועה, אך ההתראות הגיעו למקום הלא נכון

בתביעה שהגיש הנוסע בנובמבר 2025, הוא לא התמקד בעצם החיוב המקורי, אלא בדרך הפסולה שבה נגבה ממנו הכסף. לטענתו, כל מכתבי ההתראה והודעות האזהרה נשלחו לכתובתו הישנה ברחוב קדימה בירושלים, למרות שכתובתו הנוכחית ברחוב אחר בבירה עודכנה במרשם האוכלוסין עוד לפני קבלת הקנס, ואף נמסרה לפקח בזמן אמת.

הנוסע הדגיש כי דבר קיומו של התיק נודע לו רק לאחר שחשבונו נחסם, וכי הוא שילם את החוב מיד לאחר מכן. בתביעתו תבע פיצוי בסך 38,900 שקלים - תקרת הסכום המותרת בתביעות קטנות באותה התקופה. הרשמת קיבלה את התביעה בעילת רשלנות, אך דחתה את טענותיו הנוספות בעניין פגיעה בפרטיות ולשון הרע.

המחדל של אגד: אישור מסירה שלא הוכח

לפי הנהלים, טרם פתיחת הליך בהוצאה לפועל יש לשלוח לחייב מכתב התראה. בתיק בית המשפט הוצג "אישור מסירה" המעיד כי בפברואר 2024 הגיע שליח לכתובת ברחוב קדימה, אך הנוסע סירב לחתום על המכתב. הנוסע הכחיש זאת מכל וכל וטען כי כלל לא גר שם באותה עת.

הרשמת ציינה כי לאישור מסירה שבו מתועד סירוב יש אמנם משקל ראייתי גבוה. יחד עם זאת, כאשר מתברר שהמסירה בוצעה בכתובת שאינה תואמת את הרישום הרשמי במרשם האוכלוסין, נדרש מהחברה הסבר מוצק - והסבר כזה לא סיפקה אגד. עוד הדגישה הרשמת כי השימוש בקבלני משנה חיצוניים אינו פוטר את אגד מאחריותה להוכיח שההמצאה בוצעה כדין. אגד אף בחרה שלא לזמן לעדות את השליח שביצע את המסירה בפועל.

רשות האכיפה: ידעו את הכתובת הנכונה, אך הדביקו את האזהרה במקום הלא נכון

חודשים ספורים לאחר מכן הועבר הטיפול לרשות האכיפה והגבייה ונפתח תיק ההוצאה לפועל. בשלב זה, מחויבת הרשות לשלוח לחייב הודעת אזהרה רשמית. תחילה נשלח מכתב בדואר לרחוב קדימה, אך הוא הוחזר לשולח תחת הציון "נמען לא ידוע במען". בהמשך, בוצעו ניסיונות מסירה פיזיים באותה הכתובת השגויה באמצעות חברת השליחויות "מאגנום", ובפעם השלישית, בנובמבר 2024, הודבקה האזהרה על הדלת.

לטענת רשות האכיפה וחברת מאגנום, השליח וידא את נכונות הכתובת מול משפחה שמתגוררת בבניין. אולם, הרשמת מתחה ביקורת חריפה על קביעה זו וכינתה את האימות "עמום", שכן לא הובהר מיהו השכן ומה בדיוק נאמר לשליח.

נציגת רשות האכיפה והגבייה הודתה בדיון כי לאחר שהמכתב בדואר חזר, הרשות אכן איתרה את הכתובת המעודכנת של הנוסע במרשם האוכלוסין והעבירה אותה לחברת השליחויות - אך בפועל, אף אחד לא ניסה לבצע מסירה בכתובת הנכונה. בפסק הדין נקבע כי הרשות הייתה צריכה לנקוט "זהירות מוגברת" ולוודא שקבלן המשנה מגיע לכתובת הרשומה בחוק.

חלוקת הפיצויים: 60% על אגד, 40% על הרשות

בית המשפט פסק כי הפיצוי עבור עוגמת הנפש, עיקול החשבון והרישום השלילי במערכת נתוני האשראי יעמוד על 6,000 שקלים. הרשמת הסבירה כי מדובר בסכום מתון, הנובע מכך שהנוסע ידע מלכתחילה על קיומו של הקנס המקורי, ומכך שמדובר בחוב נמוך שלא גרם לפגיעה כלכלית מהותית ומתמשכת.

חברת אגד תישא ב-60% מהפיצוי - 3,600 שקלים - בשל הרשלנות הראשונית שבשימוש בכתובת שגויה ובאי-מסירת ההתראה כדין. רשות האכיפה והגבייה תישא ב-40% מהפיצוי - 2,400 שקלים - בשל הכשלים בשלב המצאת האזהרה והטלת העיקול. בנוסף, ישולמו הוצאות משפט בסך 500 שקלים.

כמו כן, התקבלה בחלקה הודעת צד שלישי שהגישה רשות האכיפה נגד חברת השליחויות "מאגנום": נקבע כי חברת השליחויות תשפה את הרשות במחצית מהסכום שבו חויבה - 1,200 שקלים - ובתוספת של 100 שקלים עבור הוצאות.

ביקורת על מעורבות עמותה אזרחית

נקודה נוספת שעלתה בפסק הדין נוגעת לעמותת "דרך כבוד, למען זכויות האזרח בתחבורה הציבורית". הנתבעות טענו כי העמותה היא זו שעומדת מאחורי תביעה זו ותביעות דומות נוספות. הרשמת ציינה כי סיוע של גוף סדרתי ועקיף בהגשת תביעות רבות בבית משפט לתביעות קטנות מעורר קושי מובנה, שכן מוסד זה נועד לשמש כלי פשוט, אישי ולא פורמלי לפתרון סכסוכים ללא ייצוג משפטי. עם זאת, היא פסקה כי במקרה הנוכחי לא הוכח שהיה שימוש לרעה בהליכי משפט.

בתגובת חברת אגד נמסר: "מדובר בנוסע שנסע בתחבורה ציבורית ללא תיקוף כדין, וחויב בהתאם בחיוב מוגדל. הנוסע ידע על החיוב ואף הגיש עליו ערעור. אגד פועלת באופן שוטף לשיפור ולייעול הליכי הגבייה, תוך הקפדה על זכויות הנוסעים. באירוע הנקודתי שנידון נפל פגם בהליך המסירה, ואגד לומדת אותו ומפיקה את הלקחים הנדרשים".

ברשות האכיפה והגבייה מסרו: "חלקה במושא פסק הדין אמנם קטן ואולם, הרשות לומדת את הנדרש מפסק הדין ותפעל לטיוב תהליכי הבקרה הנדרשים במקרים אלה".

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחוק ומשפט: