נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הורה על שחרור למעצר בית באיזוק אלקטרוני של חייל מילואים ששירת בתפקיד רגיש בחיל האוויר והודה בקשר עם סוכן איראני בזמן מלחמה. ההחלטה התקבלה על אף תסקירי שירות מבחן שליליים שקבעו כי הנאשם אינו נוטל אחריות מלאה על מעשיו, והמליצו שלא לשחררו בשל המסוכנות הביטחונית שהוא מהווה.
על פי הפרטים שנחשפו לראשונה בתקשורת על ידי העיתונאי אבישי גרינצייג, מדובר בחייל מילואים שפעל יחד עם חייל נוסף בתפקיד רגיש, ותלה שלטים וריסס כתובות גרפיטי פרו-איראניות תמורת תשלום מגורם זר. כתב האישום שהוגש בינואר השנה מפרט כי הנאשם ידע בבירור שמדובר בסוכן של מדינה הנמצאת במלחמה עם ישראל, והוא הודה במיוחס לו במהלך חקירתו.
למרות שההליך המשפטי נמצא בשלב מתקדם וחלק התביעה הסתיים, ולמרות תסקירי שירות המבחן השליליים שקבעו כי הנאשם אינו נוטל אחריות מלאה, החליט השופט עמית לאשר את השחרור. בהחלטתו ציין השופט כי "לצד התארכות ההליכים והצפי לפחות לשתי הארכות מעצר נוספות שיידרשו, נתתי משקל של ממש גם לטענות המשיב ביחס לתנאי כליאתו הקשים". עוד הוסיף השופט כי ניתן להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני לאור חלוף הזמן.
ההחלטה עוררה ביקורת חריפה מצד גרינצייג, שכינה אותה "החלטה תמוהה, לשון המעטה". לדבריו, אדם ששירת בתפקיד רגיש וראה מערכות רגישות, ובחר לבצע פעולות עבור סוכן איראני בזמן מלחמה תמורת תשלום, הוא אדם "נטול עכבות ואחריות בסיסית".
גרינצייג הוסיף כי למרות שהנאשם מואשם בהשמדת ראיה ופעל באמצעות אפליקציית טלגרם, בית המשפט לא מצא לנכון להטיל עליו מגבלות בסיסיות כגון איסור שימוש בטלפון חכם או גישה לאינטרנט. "זה מעלה שאלות קשות על שיקולי בית המשפט במקרים ביטחוניים רגישים", ציין.
המקרה מצטרף לשורה של פרשיות ריגול שנחשפו בחודשים האחרונים. כפי שדווח בעבר, תושב הצפון נעצר בחשד למעקב אחר שר הביטחון לשעבר יואב גלנט עד לפתח ביתו ביישוב עמיקם. באותה פרשה, הנאשם קיבל אלפי דולרים במטבע קריפטוגרפי תמורת הטמנת מכשירי טלפון וצילום מיקומים רגישים.
כמו כן, הוגש כתב אישום נגד אזרח ישראלי נוסף ששירת בשירות סדיר ובמילואים ביחידה מסווגת, שנאשם במגע עם סוכן חוץ ובניסיון למסירת מידע לתועלת האויב. זהותו ופרטי הפרשה נותרים חסויים תחת צו איסור פרסום.
הפרשיות מעלות שאלות קשות על היקף החדירה האיראנית לתוך החברה הישראלית ועל יכולת המערכת המשפטית להתמודד עם איומים ביטחוניים מסוג זה. שירות הביטחון הכללי והמשטרה הזהירו בעבר מפני ניסיונות גיוס של גורמים זרים, במיוחד באמצעות רשתות חברתיות ואפליקציות הצפנה.
0 תגובות