בית המשפט העליון התכנס הבוקר (ראשון) לדיון חוקתי היסטורי ורגיש במיוחד. בהרכב מלא של 11 שופטים, דן בית המשפט בעתירות המבקשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה – חוק שנועד לשנות באופן דרמטי את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהגדיל את כוחו של הדרג הפוליטי במינוי שופטים.
יודגש כי מדובר בשלביו הראשונים של הדיון בלבד, והוא צפוי להימשך שעות ארוכות אל תוך הלילה לפני שיגיע לסיומו. ההרכב המלא כולל את הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, והשופטים דפנה ברק-ארז, עוזי פוגלמן, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, נועם כבוב, יואל כשר ורות רונן.
התיקון שמעורר את הסערה
התיקון לחוק היסוד, שהובילו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, אמור להיכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה. על פי הנוסח שאושר ברוב של 68 חברי כנסת, שני נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה ובמקומהם ימונו שני עורכי דין – אחד על ידי הקואליציה ואחד על ידי האופוזיציה.
השינוי המרכזי נוגע למינוי שופטי בית המשפט העליון: בעוד שהחלטות רגילות ידרשו רוב של 5 מתוך 9 חברי הוועדה, לצורך בחירת שופטי העליון נציגי הפוליטיקאים יוכלו להגיע להסכמות ביניהם ללא צורך בתמיכת השופטים החברים בוועדה. כמו כן, במקרה של חוסר הסכמה על מינוי שני שופטי עליון, יוכל שר המשפטים להפעיל מנגנון שיחייב את חברי הוועדה לבחור מועמד מתוך רשימה שתציע הקואליציה.
"שבב פוליטי בגופו של כל שופט"
כבר בפתח הדיון טען נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, כי לשיטתו אין מחלוקת שהתיקון משנה מהותית את שיטת המינויים. הוא המליץ לצדדים להתמקד בשאלה האם מדובר ב"תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך שהוא מזכיר כי בפסק הדין בעניין עילת הסבירות בית המשפט כבר החליט שלבג"ץ יש סמכות לבקר חוקי יסוד.
הנשיא עמית הזהיר מפני השלכות ארוכות טווח: "תוכנית כזו תשנה לחלוטין את מערכת המשפט בתוך 15 שנה. בגופו של כל שופט שייבחר יישתל שבב פוליטי, בין אם הוא רוצה ובין אם לא, כי הוא נבחר על ידי גורמים פוליטיים. האם זה לא פוגע בעצמאות מערכת המשפט?" בהמשך הדיון העיר עמית: "אולי במקום להוציא שני נציגי לשכת עורכי הדין, צריך להוציא שני פוליטיקאים".
השופט אלכס שטיין הצטרף לביקורת החריפה: "הכנסת לא יכולה לכתוב על כל דבר 'חוק יסוד'. אם אני מסתכל 10 שנים קדימה, מה שופט מחוזי יצטרך לעשות כדי להגיע לעליון? למצוא חן בעיני פוליטיקאים". השופטת רות רונן הוסיפה: "או למצער לא לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים לא יאהבו".
השופטת יעל וילנר התייחסה לתווית שתודבק לשופטים שימונו במסלול החדש: "השופטים שימונו או יפרשו וייקחו תפקידים ציבוריים יהיו עם התווית 'פוליטי'. לא הייתי רוצה לומר 'אות קין', אבל הם יהיו עם התווית הזו. אנה אנו באים?"
הגנת המדינה ותגובות חריפות
נציגי הממשלה דרשו לדחות את העתירות על הסף וטענו כי מדובר בעתירה מוקדמת מאחר שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה. לדבריהם, התיקון אינו פוגע במאפייניה הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. נציג הכנסת, עו"ד ברט, הוסיף כי הביקורת מבוססת על השערות בלבד ועל הנחה שגויה שנציגי הציבור לא יפעלו לטובת הכלל.
מחוץ לאולם, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן תקף את עצם קיום הדיון בלשון חריפה ביותר: "בית המשפט העליון דן בשאלה האם הוא פועל מכוח חוק או שהם חבורת בריונים שמינתה את עצמה. שופט שדן כיצד ממנים שופטים במדינה דמוקרטית ובחוק יסוד שהתקבל בכנסת ברוב של 68 חברי כנסת – הוא עבריין".
רקע: משבר מתמשך ומאבק סמכויות
הדיון החוקתי מתקיים על רקע מתיחות ארוכת חודשים בין שר המשפטים יריב לוין להנהלת בתי המשפט. רק לאחרונה, ובעקבות פסיקת בג"ץ מחייבת מחודש מאי, נאלץ לוין לכנס את הוועדה הנוכחית כדי למנות 15 שופטים מחוזיים בשל העומס הכבד במערכת.
הדיון הנוכחי מחזיר שוב לקדמת הבמה את השאלה הנפיצה ביותר בישראל: מי קובע את כללי המשחק – הדרג הנבחר או בית המשפט? כאמור, הכרעה לא צפויה להתקבל בקרוב, והדיון יימשך עוד שעות ארוכות.
0 תגובות