השופטת יעל וילנר מבית המשפט העליון דחתה אתמול (ראשון) את הבקשה הדחופה של ארגון "אמת ליעקב בישראל" והאזרח צבי מנשה ויצמן להוציא צו ארעי שיקפיא את הגרלת הדיור הממשלתית הקרובה. הבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד יהודה אבלס, ביקשה גם להאריך את מועד ההרשמה להגרלה שהסתיים אתמול.
בהחלטתה הבהירה השופטת וילנר כי העתירה הוגשה ב"שיהוי כבד" - יממה בלבד לפני סגירת ההרשמה. עיתוי זה יצר דוחק זמנים קיצוני שמנע מבית המשפט לבחון את הבקשה לסעד זמני באופן מעמיק. עם זאת, השופטת בחרה שלא לפסול את העתירה על הסף, וחייבה את המדינה להגיש תגובה מפורטת בתוך 30 יום.
במסגרת התגובה, תידרש המדינה להסביר כיצד מיושמת חובת הגיוס באמצעות כלים כלכליים - שאלה מהותית שעומדת בלב המחלוקת המשפטית.
"התנאי הצבאי" - סלע המחלוקת
העתירה יוצאת נגד החלטת מועצת מקרקעי ישראל מ-24 במאי 2026, שבמסגרתה שולב קריטריון חדש המכונה "התנאי הצבאי". על פי הסעיף החדש, השתתפות בהגרלות הדיור מותנית בכך שהמועמד או בן/בת זוגו אינם מוגדרים ברישומי צה"ל כחייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם.
העותרים טוענים כי מדובר בניסיון להפעיל מנוף לחץ כלכלי פסול במסגרת אכיפת חובת הגיוס, תוך הפרדה בין קריטריונים סוציאליים לגיטימיים לבין ענישה כלכלית. לטענתם, המטרה של התנאי אינה לאתר את האוכלוסייה הזקוקה לסיוע בדיור, אלא להפעיל לחץ על לומדי התורה.
פגמים מינהליים חמורים
העותרים מציגים שני קווי הגנה מרכזיים נגד המדיניות החדשה. ראשית, מערכת הרישום הדיגיטלית של רשות מקרקעי ישראל חוסמת מועמדים באופן אוטומטי על בסיס נתונים המוזרמים מצה"ל, ללא מתן זכות עיון בנתונים וללא אפשרות לערער או להוכיח טעויות בסנכרון המידע.
שנית, מן העתירה עולה כי כבר בחודש מרץ שלחה עו"ד אפרת פרוקצ'יה, היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, מכתב התרעה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון. במכתב זה התריעה פרוקצ'יה מפני מניעה גורפת של זכאות מאברכים שאינם מתגייסים.
"לדעתי עשוי להיות קושי משפטי להצדיק מניעת זכאות רק מאברכים שמשתמטים משירות בצה"ל, בעוד שאין כל איסור על מי שהורשע בעבירות חמורות להשתתף בהגרלות", כתבה היועצת המשפטית במכתבה.
פגיעה בזכויות מוקנות
המקרה של העותר צבי מנשה ויצמן ממחיש את הפגיעה הנטענת באזרח הקטן. ויצמן מחזיק בתעודת זכאות פעילה שהונפקה לו כדין לפני כניסת התקנה לתוקף - לפני ה-24 במאי 2026 - והיא תקפה עד סוף חודש יולי. למרות זאת, הוא נחסם מהשתתפות בהגרלות הנוכחיות.
לטענת העותרים, מדובר בפגיעה קשה באינטרס ההסתמכות ובזכויות שכבר הוקנו כדין. בנוסף, ניתוח לשוני של השינוי מראה כי "התנאי הצבאי" שולב רק בפרק העוסק בהנפקת תעודות זכאות חדשות, בעוד הפרק המגדיר מיהו "זכאי" בתהליך ההגרלה עצמו לא שונה. מכאן מסיקים העותרים כי כוונת המועצה הייתה להחיל את התנאי רק קדימה.
אפליה מגדרית וחריגה מסמכות
במכתב מיצוי הליכים שהוגש ב-7 ביוני על ידי עו"ד רבקה דגן בשם עמותות "אמת ליעקב" ו"שמורה", הועלו טענות נוספות. עו"ד דגן טענה כי מועצת מקרקעי ישראל חרגה מסמכותה החוקית - חוק רשות מקרקעי ישראל מסמיך את המועצה לנהל קרקעות המדינה, ולא להפוך לזרוע ביצועית של שלטונות הצבא.
בנוסף, ההחלטה מונעת מנשים - העומדות באופן עצמאי בכל תנאי הסף - את הזכות לקורת גג, רק בשל מעמדו הצבאי של בעלן. עו"ד דגן הדגישה כי מדובר בפגיעה קשה בזכויות חוקתיות לשוויון, לקניין ולמדור, תוך התעלמות מאוטונומיה משפחתית ומקרים שבהם קיימת הפרדה רכושית בין בני הזוג.
הרקע המשפטי
השתלשלות האירועים הנוכחית היא תולדה של פסק דין עקרוני שניתן בנובמבר 2025 בתיק המאוחד (בג"ץ 5819/24, התנועה למען איכות השלטון נ' שר הביטחון). באותו פסק דין הורה בית המשפט לממשלה לגבש בתוך 45 ימים תוכנית כלכלית-אזרחית לאכיפת חובת הגיוס.
מאחר שהממשלה גררה רגליים במשך חודשים ארוכים, הוציא בג"ץ החלטה אופרטיבית נוספת ב-26 באפריל 2026, שחייבה את מועצת מקרקעי ישראל להתכנס בתוך שלושה שבועות. העותרים מדגישים כי הוראת בית המשפט הייתה פרוצדורלית בלבד, ולא העניקה למועצה "צ'ק פתוח" להפר את כללי המינהל התקין או להטיל סנקציות רטרואקטיביות.
על אף שהניסיון לעצור את סבב ההגרלות הנוכחי נכשל בשל עיתוי הגשת הבקשה, המאבק המשפטי העקרוני רחוק מסיום. לאחר שהמדינה תגיש את תגובתה במהלך החודש הקרוב, התיק יועבר להכרעה עקרונית בפני הרכב מורחב של שופטי בג"ץ.
0 תגובות