בית המשפט העליון הכריע אתמול (יום ד') בסופיות את המחלוקת המשפטית בין חבר הכנסת ניסים ואטורי לבין מרדכי הררי, והשיב לתוקפו את פסק הדין המקורי שחייב את הררי בתשלום פיצויים בגין לשון הרע. השופטים אלכס שטיין, דוד מינץ וגילה כנפי שטייניץ קיבלו את הערעור שהגיש ואטורי, הפכו את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבעו כי הררי ישלם סך של 21,000 שקלים – פיצויים והוצאות משפט גם יחד.
העניין החל כאשר הררי פרסם ברשת X ביטויים חריפים ביותר כלפי חבר הכנסת ואטורי, ובכללם "המושחת באדם", "עוכר ישראל" ו"יהודי מתועב". הדברים נאמרו בעקבות אישור חוק ביטול עילת הסבירות, והעלו שאלה משפטית חשובה בדבר גבולות חופש הביטוי כלפי נבחרי ציבור.
מסלול משפטי מפותל
בית משפט השלום בטבריה קבע בשעתו כי הכינוי "מושחת" חורג מגדר ההגנה על חופש הביטוי, ומהווה קביעה עובדתית פוגענית המחייבת פיצוי כספי. ברם, בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הררי והגדיר את הדברים כ"גידופים סובייקטיביים" בלבד – כלומר, ביטוי דעה המוגן במסגרת חופש הביטוי.
השופט אלכס שטיין הבהיר בפסק דינו באופן חד וברור כי אמירות מסוג "מושחת", "שקרן" או "עבריין" נחשבות ל"ביטויי התפר" – ביטויים הנמצאים על קו הגבול שבין דעה לבין עובדה, ואינם זוכים להגנה אוטומטית מפני תביעות בגין לשון הרע.
"אין להתיר פגיעה בשם הטוב"
בפסק הדין נקבע באופן מפורש כי אין לאפשר פגיעה בשמם הטוב של נבחרי ציבור תחת מעטה של מחאה פוליטית. השופט שטיין הדגיש את החשיבות הרבה שיש לאיזון בין חופש הביטוי לבין הגנה על כבוד האדם, וכי ביטויים המייחסים לאדם מעשי עבירה או התנהגות מושחתת אינם יכולים להיחשב כביקורת ראויה ומותרת.
כתוצאה מפסק הדין, הררי יידרש לשלם את הסכום המלא שנקבע במקור – פיצויים בגין לשון הרע בצירוף הוצאות משפט, בסכום כולל של עשרים ואחד אלף שקלים. פסק הדין מהווה תקדים חשוב בנושא גבולות השיח הציבורי כלפי נבחרי ציבור, ומבהיר כי גם במסגרת ויכוח פוליטי קיימים גבולות ברורים שאין לעבור עליהם.
פסק הדין מצטרף לשורה של החלטות משפטיות שניתנו לאחרונה בנושא גבולות חופש הביטוי בעידן הרשתות החברתיות, ומהווה אבן דרך בהגדרת המותר והאסור בשיח הציבורי בישראל.
0 תגובות