פסק דין שניתן אתמול (ראשון) בבית המשפט העליון מעורר סערה ציבורית ומשפטית רבת עוצמה: השופט אלכס שטיין, בהסכמת נשיא העליון יצחק עמית והשופטת גילה כנפי-שטייניץ, קבע כי ריכוזם של ילדי מסתננים ושוהים בלתי חוקיים בשני בתי ספר בדרום תל אביב יצר "הלכה למעשה מצב של הפרדה גזעית בחינוך חובה".
השימוש במונח "הפרדה גזעית" וההתבססות על הלכות משפטיות מארצות הברית העוסקות באפליה נגד אזרחים אמריקאים שחורים בדרום ארה"ב, מעוררים ביקורת חריפה. מבקרים מזהירים כי מדובר בטשטוש מוחלט ובחוסר מסוגלות להבחין בין זכויות יסוד של אזרחי המדינה לבין מעמדם של נתינים זרים הנמצאים בישראל בניגוד לחוק.
ערעור שנדחה – אך עם פרס כספי לעותרים
ההליך המשפטי החל בשנת 2021, כאשר יוסף מוחמד בראון ו-763 הורים נוספים לילדים חסרי מעמד, בליווי ארגוני משפט ושמאל, עתרו נגד עיריית תל אביב ומשרד החינוך. העותרים דרשו לסגור לאלתר את בתי הספר "גוונים" ו"ביאליק" בשכונות התקווה ושפירא, ולפזר את התלמידים בבתי ספר במרכז ובצפון העיר.
במבחן התוצאה, בית המשפט העליון דחה את הערעור ולא הורה על סגירת בתי הספר. השופטים הסבירו כי סגירה דרסטית שבוע בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז תביא לכאוס מוחלט ברישום התלמידים. בנוסף, הוצגו נתונים המראים כי כ-47% מילדי חסרי המעמד בחינוך היסודי בתל אביב כבר משולבים כיום בבתי ספר נוספים ברחבי העיר במסגרת פיילוט עירוני.
אולם, לצד דחיית הערעור, העניק העליון סעדים והישגים משמעותיים לעותרים. השופט שטיין המליץ לבחון את הרחבת ההסעות מעבר למרחקים הקבועים כיום בתקנות, ואף קרא לשר החינוך לתקן את החקיקה כדי לאפשר מימון הסעות מרוכזות לילדי הזרים ללב שכונות תל אביב. בנוסף, למרות שערעורם נדחה, קבע העליון כי עיריית תל אביב ומשרד החינוך ישלמו לעותרים הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח, בנימוק כי "הציפו בעיה חברתית-משפטית חשובה ותרמו להאצת מאמצי השילוב".
השוואה לפסיקות אמריקאיות היסטוריות
השופט שטיין בחר לפתוח את פסק הדין באזכור פסק הדין ההיסטורי Brown v. Board of Education שביטל את ההפרדה הגזעית בארה"ב, קבע כי המצב בתל אביב הוא "בלתי נסבל", ואף ציטט פסיקות אמריקאיות נוספות המטילות על הרשויות חובה אקטיבית לספק אוטובוסים כדי לכפות אינטגרציה.
בעוד שהעותרים טענו ל"מערכת חינוך נפרדת", העובדות בשטח מציגות תמונה שונה לחלוטין. השיבוץ לבתי הספר נעשה לפי תקנות הרישום הארציות המתבססות על קרבה גיאוגרפית, כפי שפועלת המערכת עבור כל אזרח ישראלי. הריכוז הגבוה של תלמידים זרים בשני בתי הספר נוצר, בין היתר, בעקבות נטישת תושבים ישראלים שנאלצו לעזוב את שכונות בדרום העיר מול השינוי הדמוגרפי הדורסני.
כפי שצוין לאורך הדיונים, חלק ניכר מההורים הזרים מעדיפים בעצמם מוסדות לימוד הקרובים לביתם ונמנעים מלהשתלב במסגרות מרוחקות. על פי נתוני הלמ"ס, כ-26,700 זרים מוגדרים כמסתננים בישראל, כאשר רובם המוחלט מגיעים מאריתריאה וסודן.
"טשטוש גבולות מסוכן"
פסק הדין מעורר ביקורת חריפה בקרב גורמים בימין ובקרב תושבי דרום תל אביב, הרואים בפסיקה שלב נוסף בטשטוש הגבולות בין אזרחי המדינה לבין שוהים בלתי חוקיים. "הפיכת תופעת ההסתננות הבלתי חוקית לסוגיה של 'זכויות אזרח' והשוואתה לגזענות האפלה של דרום ארצות הברית היא עיוות מוסרי ומשפטי", אומרים גורמים במערכת הפוליטית.
"במקום לחזק את התושבים הישראלים בדרום תל אביב שנאבקים על ביתם, בית המשפט מעניק לגיטימציה למאבק שמטרתו לקבע את שהייתם של הזרים בישראל על חשבון המדינה", נטען בביקורת.
0 תגובות