סיעת הליכוד הגישה היום (חמישי) עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בדרישה לבטל את החלטתו התקדימית של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. ההחלטה, שהתקבלה בתחילת חודש אוגוסט, אוסרת על חברי ועדות קלפי ועל משקיפים מטעם הסיעות לתעד במהלך יום הבחירות אילו בוחרים הגיעו להצביע, ולהעביר מידע זה בזמן אמת למפלגותיהם.
העתירה, שהוגשה באמצעות משרד עו"ד אילן בומבך ושות', מופנית כנגד השופט סולברג וועדת הבחירות המרכזית, ומונה כמשיבים נוספים גורמים רבים: עו"ד שחר בן מאיר שהגיש את הפנייה המקורית, הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב, היועצת המשפטית לממשלה, הרשות להגנת הפרטיות, וכן מספר סיעות ומפלגות - יש עתיד, כחול לבן, מפלגת העבודה, ש"ס ויהדות התורה.
"חריגה מסמכות ופגיעה בנוהג מושרש"
בליכוד טוענים כי ליו"ר ועדת הבחירות אין סמכות חוקית לאכוף את חוק הגנת הפרטיות או להורות על הפסקת פעילות המפלגות מכוחו. לטענתם, סמכויות אלו מסורות באופן בלעדי לרשות להגנת הפרטיות, וחוק הגנת הפרטיות אינו נמנה עם החיקוקים המקנים סמכות ישירה ליו"ר ועדת הבחירות.
המפלגה מדגישה כי מדובר בפרקטיקה המקובלת מקום המדינה, שבמסגרתה נציגי מפלגות בקלפיות מסמנים בפנקסיהם את המצביעים שהגיעו ומעדכנים את מטות המפלגות. מטרת הדיווח, כך נטען, היא לאתר ולהמריץ בוחרים פוטנציאליים שטרם מימשו את זכותם להצביע.
עוד נטען בעתירה כי עצם העובדה שאדם הגיע לקלפי היא גלויה לכל ואינה פוגעת בחשאיות ההצבעה, שכן החשאיות מגינה רק על תוכן המעטפה שמאחורי הפרגוד. השימוש במידע, לטענת הליכוד, מוגבל אך ורק לצרכי המרצת הבוחרים.
"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק"
טענה מרכזית נוספת בעתירה נוגעת לעיתוי ההחלטה. הליכוד טוען כי ההחלטה התקבלה בעיצומה של מערכת הבחירות, לאחר שהמפלגות גיבשו את היערכותן ונטלו התחייבויות כספיות משמעותיות בהסתמך על כללי המשחק הקודמים. על פי הנטען, המפלגה כבר השקיעה 1.8 מיליון שקלים במערכת "אלקטור" המיועדת לתיעוד ודיווח בזמן אמת.
לחלופין, ככל שהאיסור לא יבוטל, מבקשת הסיעה לקבוע כי הוא לא יחול במערכת הבחירות הנוכחית לכנסת ה-26, הקבועה ל-27 באוקטובר 2026, אלא יידחה למערכות בחירות עתידיות.
הרקע להחלטה: פניות חוזרות ונשנות
הסוגיה הגיעה לפתחם של יושבי ראש ועדת הבחירות מספר פעמים בעבר, בעקבות עתירות של עו"ד שחר בן מאיר נגד השימוש ביישומון "אלקטור" ביום הבחירות. בעבר נדחו העתירות בעיקר בשל עילות סף ואי-התערבות בסמכות הכללית של יושבי הראש.
בפברואר 2026 פנה עו"ד בן מאיר פעם נוספת ליו"ר הנוכחי, השופט סולברג. לאחר קבלת עמדות מקיפות מכל הגורמים המעורבים, החליט סולברג ב-4 באוגוסט 2026 לקבל את הפנייה וקבע כי העברת מידע על עצם הגעתו של אדם לקלפי בזמן אמת פוגעת קשות ולא כדין בזכות החוקתית לפרטיות, וכי אין בחוק מקור סמכות המתיר זאת.
לאחר שהליכוד הגיש בקשה לעיון מחדש, דחה סולברג את הבקשה ב-16 באוגוסט. עם זאת, כדי לתת מענה לצורך המפלגות בהמרצת בוחרים, הוא קבע מתווה חלופי אנונימי: ועדת הבחירות המרכזית עצמה תנגיש למפלגות במהלך יום הבחירות נתונים סטטיסטיים שוטפים על שיעורי ההצבעה בכל קלפי רגילה, ללא כל מידע המאפשר זיהוי פרטני של המצביעים.
המפלגות החרדיות: "פגיעה מינורית בפרטיות"
המפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה - הביעו התנגדות נחרצת לאיסור ותמכו בעמדת הליכוד במהלך הדיונים בוועדה. הן טענו כי סימון הגעת מצביעים לקלפי הוא מידע טכני פומבי, שהפגיעה בו בפרטיות היא "מינורית" בהשוואה לתועלת החשובה של המרצת הבוחרים והבטחת טוהר הבחירות.
מנגד, סיעות המרכז-שמאל - יש עתיד והעבודה - תמכו תמיכה מלאה בהחלטת יו"ר הוועדה לאסור את המעקב, והתנגדו לכל ניסיון של הליכוד לבטל את ההחלטה או לדחות את תחולתה. סיעת כחול לבן הותירה את ההכרעה לעניין עצם התיעוד לשיקול דעתו של יו"ר הוועדה, אך תמכה באופן פעיל במתווה החלופי של הנגשת נתונים סטטיסטיים אנונימיים.
היועמ"ש והרשות להגנת הפרטיות: תמיכה מלאה בסולברג
היועצת המשפטית לממשלה והרשות להגנת הפרטיות תומכות באופן מלא בהחלטתו של השופט סולברג. הן הדגישו כי קביעתו של יו"ר הוועדה מבוססת כדין, שכן העברת מידע פרטני בזמן אמת פוגעת משמעותית ושלא כדין בפרטיות הבוחרים בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק.
עו"ד שחר בן מאיר והקליניקה לפרטיות מתנגדים בתוקף לעתירה. הם טוענים כי הליכוד מנסה לערער על קביעות מהותיות במסווה של "עיון מחדש" מנהלי, ומדגישים כי מעקב בזמן אמת יוצר "אפקט מצנן" של בילוש ופיקוח הפוגע בטוהר הבחירות ובפרטיות. לטענתם, לא ניתן להקים "אינטרס הסתמכות" לגיטימי על פרקטיקה שאינה חוקית מלכתחילה.
0 תגובות