בימים האחרונים, התרבו הדיווחים ברחבי העולם אודות תוכן מסמך ההבנות שנחתם בין ארה"ב לאיראן (MOU).
בדיווחים מאיראן וארצות ערב הודגשה בעיקר תבוסתה של ארצות הברית אשר בלטה מתוכנו של מסמך ההבנות. בבית הלבן דחו את הדיווחים ואמרו כי מדובר ב"פייק ניוז", וכי הנוסח שפורסם בכלי התקשורת אינו תואם למקור.
הערב (רביעי), התקבל הנוסח הסופי לכלי התקשורת ברחבי העולם, נוסח שפורסם מוקדם יותר ב'כיכר השבת'. לאחר בחינה מדוקדקת סעיף אחר סעיף ניתן לקבוע כי לא רק שהדיווחים באיראן התבררו כמדויקים, למעשה, הנוסח הרשמי מתברר כגרוע הרבה יותר.
להלן הנוסח - והמשמעויות האמיתיות מאחורי הסעיפים השונים.
"מזכר הבנות בין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן כפי שנמסר לכתבים על ידי בכיר בבית הלבן"
ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האסלאמית של איראן, להלן “הצדדים”, הסכימו במשותף ובתום לב על הדברים הבאים:
סעיף 1 – הפסקת פעולות האיבה
הצדדים ובעלי בריתם במלחמה הנוכחית, בחתימתם על מזכר הבנות זה, מכריזים על סיום מיידי וקבוע של כל הפעולות הצבאיות בכל החזיתות, לרבות בלבנון. הצדדים מתחייבים שלא לפתוח במלחמה או בפעולה צבאית זה נגד זה, להימנע מאיום או שימוש בכוח זה נגד זה, ולכבד את שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של לבנון. ההסכם הסופי יאשרר את סיום המלחמה באופן קבוע בכל החזיתות, לרבות לבנון, ויכלול את יתר הוראות סעיף זה.
לא ניתן להתכחש למה שנכתב באופן מפורש: "סיום מיידי וקבוע של כל הפעולות הצבאיות בלבנון". נוכחות צה"ל בלבנון או מבצעים ממוקדים נגד מחבלי חיזבאללה אינם יכולים שלא להיכלל בהגדרה הנ"ל. "לכבד את שלמותה הטריטוריאלית של לבנון" מהווה דרישה מפורשת מצה"ל לעזוב את שטח דרום לבנון.
טראמפ חתם אפוא על נסיגה מוחלטת מלבנון, וסיום מוחלט של פעולות האיבה של ישראל נגד חיזבאללה.
סעיף 2 – ריבונות ואי־התערבות
הצדדים מתחייבים לכבד את ריבונותו ואת שלמותו הטריטוריאלית של הצד השני ולהימנע מהתערבות בענייניו הפנימיים.
המסר ברור: הטילים הבליסטיים והתמיכה בפרוקסי מצד איראן אינם עניין של אף אחד - ולכן אל לארצות הברית להתערב בנושא זה. ארה"ב לא תוכל להעלות את הנושא במהלך השיחות בשישים הימים, מאחר וחתמה על מסמך המונע ממנה לעשות זאת. "עניינים פנימיים" מכוון בבירור גם לנושא המחאות באיראן.
טראמפ חתם על וויתור מוחלט בנושא הבליסטי, הפרוקסי, ומחאות איראן.
סעיף 3 – לוח זמנים להסכם הסופי
הצדדים מתחייבים לנהל משא ומתן ולהשלים את ההסכם הסופי בתוך פרק זמן מרבי של 60 יום, עם אפשרות להארכה בהסכמה הדדית בלבד.
האפשרות להאריך את השיחות נותנת לאיראן את היכולת "למרוח" את המערב ולמשוך זמן נוסף, כהרגלה.
סעיף 4 – מצור ימי ומערך כוחות
מיד עם חתימת מזכר הבנות זה, ארצות הברית תתחיל בהסרת המצור הימי וכל יתר המגבלות או ההפרעות שהוטלו על הרפובליקה האסלאמית של איראן, ותסיר באופן מלא את המצור הימי בתוך 30 יום. בתקופה זו תתבצע החזרה הדרגתית של תנועת כלי השיט לרמות שלפני המלחמה.
ארצות הברית מתחייבת בנוסף להסיג את כוחותיה מאזורי הקרבה לרפובליקה האסלאמית של איראן בתוך 30 יום לאחר השלמת ההסכם הסופי.
הנחמה היחידה בהסכם זה היא שארצות הברית אינה מסיגה את כוחותיה לפני חתימת ההסכם הסופי, מה שמותיר את איראן בפני מאזן אימה מסוים.
סעיף 5 – מצר הורמוז וביטחון ימי
עם חתימת מזכר זה, הרפובליקה האסלאמית של איראן תנקוט במיטב מאמציה להבטיח מעבר בטוח וחופשי של כלי שיט מסחריים דרך מצר הורמוז ללא תשלום למשך 60 יום, בשני הכיוונים (ממפרץ הפרסי לים עומאן ולהפך). תנועת כלי השיט המסחריים תחודש באופן מיידי. איראן תשלים צעדים טכניים וצבאיים נדרשים, לרבות ניקוי מוקשים, בתוך 30 יום.
הרפובליקה האסלאמית של איראן תקיים דיאלוג עם סולטנות עומאן ועם מדינות נוספות הגובלות במפרץ הפרסי לצורך קביעת הסדרי ניהול ושירותים ימיים עתידיים במצר הורמוז, בהתאם לדין הבין־לאומי ולזכויות הריבוניות של מדינות החוף.
בסעיף זה מתברר כי נשיא ארה"ב שיקר באופן מפורש כאשר הכחיש בימים האחרונים כי איראן תוכל לגבות עמלה על מעבר במצרי הורמוז.
נכתב כאן שחור על גבי לבן כי איראן תוכל לגבות מחיר על "שירותים ימיים" לאחר שישים ימים, וכי היא זו שתשלוט במצר לצד עומאן.
סעיף 6 – שיקום ופיתוח כלכלי
ארצות הברית, בתיאום עם שותפות אזוריות, מתחייבת לפתח תוכנית שיקום ופיתוח כלכלי מוסכמת וסופית עבור הרפובליקה האסלאמית של איראן, בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר. מנגנון היישום יושלם כחלק מההסכם הסופי בתוך 60 יום. ארצות הברית תעניק את כל הרישיונות, הפטורים והאישורים הנדרשים לביצוע העסקאות הפיננסיות הרלוונטיות.
כפי שדווח השבוע, ארצות הברית תצטרך להציג את תוכניתה בתוך שישים הימים, אולם הכספים לא ישוחררו לפני הסכם סופי.
סעיף 7 – סיום סנקציות
ארצות הברית מתחייבת לסיים את כל הסנקציות נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן - לרבות החלטות מועצת הביטחון של האו״ם, החלטות מועצת הנגידים של סבא״א וכל הסנקציות החד־צדדיות האמריקאיות הראשוניות והמשניות - בהתאם ללוח זמנים מוסכם שייכלל בהסכם הסופי.
הצדדים מכירים בחשיבות הקריטית של סוגיית הסנקציות ומביעים את כוונתם לטפל בה באופן מיידי במסגרת המשא ומתן.
גם חלק זה של הסרת הסנקציות באופן רחב אינו מתקיים לפני ההסכם הסופי.
סעיף 8 – סוגיות גרעין
הרפובליקה האסלאמית של איראן מאשרת כי לא תרכוש ולא תפתח נשק גרעיני.
הצדדים מסכימים להסדיר את הטיפול בחומר המועשר המצוי בידי איראן באמצעות מנגנון מוסכם, כאשר השיטה הבסיסית תהיה דילול באתר תחת פיקוח סבא״א, בהתאם ללוח הזמנים של הסרת הסנקציות בסעיף 7.
הצדדים ידונו גם בפעילות ההעשרה של איראן ובסוגיות גרעיניות נוספות במסגרת מוסכמת שתיקבע בהסכם הסופי. ההסכם הסופי יאשרר הוראות סעיף זה.
ארצות הברית מסכימה כאן באופן מפורש לדילול של האורניום על אדמת איראן, בניגוד לעמדת טראמפ שדרש לאורך החודשים האחרונים להוציא מחוץ למדינה את האורניום המועשר. התחייבותה של איראן שלא לפתח נשק גרעיני אינה רלוונטית. אין כאן גם התייחסות לזכותה של איראן להעשיר אורניום, או הגבלה לזמן ארוך בנושא.
סעיף 9 – שמירה על סטטוס קוו עד ההסכם הסופי
עד להסכם הסופי, הצדדים מסכימים לשמור על הסטטוס קוו: איראן תשמור על המצב הנוכחי של תוכנית הגרעין שלה, וארצות הברית לא תטיל סנקציות חדשות ולא תפרוס כוחות נוספים באזור.
הסעיף הזה אינו ברור דיו. מהו הסטטוס קוו? האם איראן אכן יכולה להמשיך להעשיר כמו שהיא עושה כעת? לכאורה כן. במצב הנוכחי איראן ממשיכה להעשיר אורניום לרמות סף-צבאיות, אם אכן נותרו לה צנטריפוגות. הערכת כל המומחים היא שלאיראן נותרו אי-אלו צנטריפוגות בבטן האדמה או באתרים שאינם ידועים למערב.
בנוסף מתברר כי ארה"ב תהיה מנועה מלהטיס כוחות נוספים לאזור, מגבלה משמעותית מאוד שחוסמת את יכולתה לאיים על איראן אם לא תשתף פעולה במשא ומתן.
סעיף 10 – אישורי יצוא נפט
מיד עם חתימת מזכר זה ועד לסיום הסנקציות, משרד האוצר האמריקאי יעניק אישורים המאפשרים יצוא של נפט גולמי איראני, מוצרי נפט, נגזרות וכל השירותים הנלווים (לרבות בנקאות, ביטוח ותובלה).
לפי סעיף זה, איראן יכולה כבר כעת, לאחר שנחתם ההסכם, לקבל גישה למערכת הבנקאות העולמית - הישג אדיר מבחינתה.
איראן יכולה כבר כעת, לפני שעשתה צעד כלשהו, למכור נפט ולהרוויח מכך מיליארדים רבים באופן חופשי, בהסכמת ארצות הברית.
סעיף 11 – גישה לכספים ונכסים מוקפאים
ארצות הברית תעמיד לרשות איראן את כל הכספים והנכסים שהוקפאו או הוגבלו. עם יישום מזכר זה, הצדדים יסכימו על נהלים לשחרור ושימוש בכספים אלה במהלך המשא ומתן. כספים אלו יהיו ניתנים לשימוש לצורך תשלומים לכל מוטב סופי שיוגדר על ידי הבנק המרכזי של הרפובליקה האסלאמית של איראן. ארצות הברית תנפיק את כל הרישיונות והאישורים הנדרשים לכך.
נראה כי זהו הסעיף הגרוע מכולם:
ארצות הברית מפשירה כעת (!) את כל הנכסים המוקפאים של איראן, עוד לפני החתימה על ההסכם הסופי. אותם נכסים שהיוו את עיקר הסנקציות שהטיל המערב על איראן מאז הנסיגה מהסכם הגרעין הקודם ועוד לפני כן, חוזרים להיות ברשות איראן. מדובר לפי ההערכות בכמאה מיליארד דולרים, עוד לפני שאיראן ביצעה את הוויתור הקטן ביותר בנושא הגרעין.
0 תגובות