במליאת הכנסת נדחו היום (שני) שלוש הצעות אי-אמון שהגישו סיעות האופוזיציה נגד הממשלה. ההצעות עסקו במגוון נושאים - מאובדן הרוב הקואליציוני ועד למדיניות תכנונית כלפי האזרחים הערבים, אך אף אחת מהן לא זכתה לרוב הנדרש של 61 חברי כנסת.
על פי הנתונים שפורסמו על ידי דוברות הכנסת, בהצעה הראשונה שהגישה סיעת יש עתיד תחת הכותרת "קואליציה שהביעה אי אמון בעצמה, איבדה את הרוב ואיבדה את הזכות למשול", תמכו 23 חברי כנסת בלבד. ההצעה לא עברה את רף הרוב הנדרש, ונדחתה ללא מתנגדים או נמנעים רשומים.
הצעות נוספות שנדחו
ההצעה השנייה הוגשה במשותף על ידי סיעות ישראל ביתנו, העבודה וכחול לבן-המחנה הממלכתי, ועסקה ב"כישלון הממשלה בכל החזיתות". בהצעה זו תמכו 20 חברי כנסת, אך גם היא נדחתה בשל חוסר ברוב הנדרש.
ההצעה השלישית והאחרונה הוגשה על ידי סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל, ועסקה ב"מדיניות ההריסה, ההדרה והמחנק התכנוני נגד האזרחים הערבים". ההצעה זכתה לתמיכת 13 חברי כנסת בלבד, ללא מתנגדים או נמנעים.
הנאום של לפיד
נתניהו הבטיח לנו ניצחון היסטורי - וקיבלנו משבר עם האמריקאים, הורמוז פתוח לאיראנים, כסף למשמרות המהפכה, טילים בליסטיים מכוונים לישראל, חיזבאללה בתוך המשוואה, וישראל מחכה במסדרון כמו ילד נזוף.
הנה רשימת כשלונותיו, לא פחות משלושה עשר במספר, ככה יזכרו לו את זה: "מלחמת 13 הכשלונות".
1. כשלון מספר אחד: הוא מכר לאמריקאים תסריט שבו המשטר נופל. לא הציג להם את מפת הסיכונים, לא את המחיר בשוק האנרגיה, לא את הורמוז, לא את לבנון, בעיקר לא את העובדה שהוא לא באמת יודע להפיל את המשטר. ואז - כשהתסריט לא התממש — הוא איבד את האמון שלהם באמצע המלחמה.
תראו את ההודעה של טראמפ אתמול על ההפצצה בדאחיה. זו לא דיון בין מדינות עצמאיות, זה מפקד שנוזף בסמל המחלקה שלו. זה מה שקורה כשבאמצע מלחמה אתה הולך לנשיא אמריקאי ומתחנן שהוא יעזור לך עם החנינה שלך.
2. כשלון מספר שתיים: הוא לא בנה מראש מערכה פוליטית בתוך ארצות הברית. לא מול הבדלנים בתוך הממשל האמריקאי. לא מול תנועת ה-MAGA שהסתובבה עליו, אני כבר לא מדבר על הקריסה הגמורה מול המפלגה הדמוקרטית.
3. הוא לא הצליח לשכנע את האמריקאים להפציץ את מתקני הנפט והאנרגיה האיראנים, בעיקר באי חארג'. אני מדבר על זה מאז אוקטובר 2024. הוא גם לא הציע אלטרנטיבה. אם לא פוגעים בתשתיות אנרגיה, מה כן? איך יוצרים מנופי לחץ כלכלי על המשטר האיראני? למלחמה הזו היה בנק מטרות, אבל לא היה בנק מנופים.
4. הוא לא הבין שמיצר הורמוז הוא לא הערת שוליים, אלא לב הסיפור. ברגע שמחיר הדלק בארצות הברית התחיל לעלות, טראמפ כבר לא ראה מולו את ישראל. הוא ראה את הבחירות לקונגרס, ואת הבייס שלו ששונא מלחמות יקרות. נתניהו דחף למלחמה בטהרן כאילו היא לא עוברת דרך משאבת הדלק באוהיו.
למה? כי נתניהו הגיע לשלב המסוכן בחייו שבו הוא מדחיק מידע שלא מוצא חן בעיניו.
5. אותו דבר קרה עם כשלון מספר חמש: הוא דחף את התוכנית הכורדית בלי להביא בחשבון את התגובה התורכית הצפויה ואת השפעתו של ארדואן בוושינגטון. ארדואן פשוט עשה לו בית ספר.
6. כשלון שישי: הוא עמד והכריז "ניצחנו" לפני שהוא ידע להגדיר במה ניצחנו. מטרות המלחמה השתנו לפי הנסיבות, במקום שהנסיבות ישתנו בגלל מטרות המלחמה. זו לא אסטרטגיה, זו הודעה לעיתונות עם מטוסים ברקע.
7. הוא לא לקח בחשבון את האופציה של הסרת הסנקציות והזרמת עשרות מיליארדי דולרים, מהבנקים בקטאר ישר לתוך הכלכלה האיראנית בפיקוח משמרות המהפיכה.
8. הוא לא בנה מראש תשובה לאפשרות שאיראן תעניש את המפרץ: את סעודיה, קטאר, האמירויות וכווית. מדינות שהיו צריכות להיות חלק מהמערכה מול איראן הפכו למדינות שמתחננות שטראמפ יגמור את האירוע לפני שהאש מגיעה אליהן.
9. שזה מוביל לכשלון תשע: הוא לא הצליח להפוך את המפרציות לשותפות אסטרטגיות במלחמה הזו. הן לא היו חלק מהחזית המדינית, לא מעטפת כלכלית, לא מנגנון אזורי, לא גבו אתנו ביחד מחיר משותף מהאיראנים.
10. הוא לא הצליח לשכנע את האמריקאים שאנחנו חייבים להיות בתוך החדר. כשהתחילו לדלוף הפרטים של ההסכם, נתניהו הוציא הודעה ש"ישראל היא לא צד להסכם", אוי ואבוי לנו כמה הוא צדק.
11. הוא נכשל אפילו במשימת ההסברה הכי קלה בעולם: דמוקרטיה שמתגוננת מפני דיקטטורה איסלאמית אלימה, רדיקלית, אנטישמית, שמחמשת טרור בכל המזרח התיכון. אפילו את זה אתה לא יודע להסביר?
12. הוא מינה צוות בדרג נמוך מדי למו"מ עם ממשלת לבנון, החמיץ הזדמנות לחזק את הממשלה הלבנונית ולהחליש את חיזבאללה, וגרם לזה שהממשל החליט לקחת קונטרול גם על העניין הלבנוני.
13. הוא החליף תוך כדי המלחמה - ר׳ מל״ל, ר׳ מוסד, ראש מלמ"ב, מזכיר צבאי לראש הממשלה, ראש מחלקה מדינית במשרד הבטחון - דרמר הלך, הנגבי הלך, אף אחד לא החליף אותם. באמצע מלחמה, רכבת של חילופים.
0 תגובות