השופט נעם סולברג, המכהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פסק היום (יום ג') כי חברי ועדות הקלפי ומשקיפים מטעם המפלגות לא יורשו להעביר במהלך יום הבחירות דיווחים למפלגותיהם אודות זהותם של הבוחרים שהגיעו להצביע. האיסור חל על שימוש ביישומונים המשמשים להמרצת מצביעים.
הפסיקה צפויה להשפיע באופן משמעותי על אופן פעילותם של מטות השטח של המפלגות השונות, ובכלל זה המפלגות החרדיות. עד כה נהגו המפלגות להסתמך על דיווחים בזמן אמת מהשטח על מנת לזהות מצביעים שטרם הגיעו לקלפיות ולפעול להמרצתם.
בהחלטתו קבע השופט סולברג כי העברת נתונים על עצם ההצבעה ועל נסיבותיה - לרבות שעת ההצבעה וסוג הקלפי בה הצביע הבוחר - מהווה פגיעה בפרטיות ואסורה מכוח חוק הגנת הפרטיות. עוד נקבע בפסיקה כי דיני הבחירות אינם מעניקים סמכות לנציגי המפלגות להעביר מידע זה למטרות פעילות מפלגתית, ומשכך מדובר בפעולה האסורה בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק.
ההחלטה ניתנה בעקבות פנייה שהגיש עורך הדין שחר בן מאיר, אליה הצטרפה הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי נציגי המפלגות בקלפיות מעדכנים באמצעות יישומונים בזמן אמת אילו אזרחים בעלי זכות בחירה כבר מימשו את זכותם, ובכך מאפשרים למפלגות לדעת מי טרם הגיע ולפעול להמרצתו.
במסגרת ההליך המשפטי התבקשו סיעות הכנסת להציג את עמדתן בנושא. הליכוד, ש"ס ויהדות התורה טענו כי הנוהג המקובל אינו מפר את הדין, וסיעת הציונות הדתית הצטרפה לעמדת הליכוד. יתר הסיעות לא הביעו עמדה לגופו של עניין.
השופט סולברג הדגיש בהחלטתו כי "המידע על ההצבעה הוא מידע פרטי" הנחשף לנציגי המפלגות אך ורק לצורך מילוי תפקידם בקלפי. לפיכך, שימוש במידע זה למטרות פעילות מפלגתית חורג מהמטרה שלשמה נמסר המידע ואסור על פי חוק.
עם זאת, הבהיר יו"ר ועדת הבחירות כי המפלגות יוכלו להמשיך ולהשתמש, כפי שהיה מקובל עד כה, במידע המופיע בפנקס הבוחרים בהתאם להוראות החוק. אולם מידע זה אינו כולל נתונים על מי הצביע בפועל ביום הבחירות.
בסיום החלטתו ציין השופט סולברג כי הכרעתו משקפת את המצב המשפטי הקיים כיום בלבד, וקרא לבחון בעתיד את היחס שבין דיני הבחירות לבין דיני הגנת הפרטיות, לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות.
0 תגובות