יש פוליטיקאים שצועקים את דרכם אל הכותרות כדי לתפוס את אור הזרקורים, ויש כאלה שבוחרים לעבוד בשקט בחדרי חדרים, לסגור מעגל אחר מעגל, ולהותיר חותם עמוק במערכת הממלכתית מבלי לאבד רגע מנאמנותם האידאולוגית.
במשך כמעט ארבעה עשורים היה אורי מקלב סמל למודל ייחודי של שליח ציבור חרדי: אדם שצמח מתוך השטח המוניציפלי של ירושלים, הפך לאיש סודם של גדולי ישראל שליט"א, וניהל קריירה פרלמנטרית וממשלתית רבת הישגים שניווטה בין צורכי הפרט לבין פעילות ציבורית ברמה הארצית.
כעת, עם חילופי הדורות בצמרת דגל התורה, ראוי לפרוש את סיפורו של מי שהיה מעמודי התווך של הפוליטיקה החרדית.
שורשים ירושלמיים
ישראל מאיר אורי מקלב נולד בשנת תשי"ז בבני ברק, ולמד במוסדות הליבה של עולם הישיבות הליטאי – ישיבת "קול תורה" ופוניבז'.
את עיקר ניסיונו המנהלי רכש בזירה המקומית בירושלים. משנת תשנ"ג כיהן במשך כחמש עשרה שנה כסגן ראש העירייה וכחבר הנהלה תחת אהוד אולמרט ובהמשך תחת אורי לופוליאנסקי.
בתקופה זו ניהל את תיק החינוך החרדי, התמודד עם גידול דמוגרפי מואץ והשתלב בוועדות הכספים, התכנון והבנייה. הוא כיהן גם בהנהלת תאגיד המים "הגיחון" ובהנהלת מרכז הקונגרסים ירושלים.
העבודה הזו הקנתה לו שליטה יסודית במנגנונים הבירוקרטיים והעניקה לו את הבסיס לעבודה הציבורית המדוקדקת שמאפיינת אותו – דיוק, סבלנות ויכולת לסגור דברים בלי רעש מיותר.
המעבר מעיריית ירושלים לכנסת לא היה קפיצה רגילה; מקלב הביא איתו את הבנת העומק המוניציפלית לזירה הארצית כדי לתרגם צרכים אמיתיים בשטח לשפת המעשה הממשלתי.
נאמנות לדעת תורה ושני מודלים מנוגדים בצמרת
במבנה הפוליטי של דגל התורה, מקלב היה מזוהה יותר מכול עם היותו שליח נאמן ואיש סודם של מנהיגי הדור. נקודת המפנה הארצית התרחשה בהוראתו הישירה של מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, שמינה אותו לנציג בכנסת בשנת תשס"ח.
מקלב שימש כערוץ תקשורת שקט והדוק בין שליחות של דעת תורה לבין מוקדי הכוח השלטוניים, ובהמשך דרכו המשיך לפעול תחת הכוונתם של גדולי הדור – מרן הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל, מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק"ל ומרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל.
מחויבות זו להלכה ולגדולי ישראל התחברה אצלו תמיד עם גישה ממלכתית עניינית ששבתה את לבם של פקידים וחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית.
כדי להבין לעומק את פעולתו של מקלב, יש להסתכל על השותפות המרתקת שניהל במשך כמעט שני עשורים לצד ח"כ משה גפני. שניהם ייצגו יחד את דגל התורה, אבל הסגנון שלהם היה שונה בתכלית – שני מודלים מנוגדים של שליח ציבור חרדי:
משה גפני – הקול החזק, הלוחם והמנהיג: גפני הוא דמות דומיננטית, קולנית ומרכזית. הוא ניהל את הסיעה במשך שנים ארוכות, ישב בראש ועדת הכספים ונחשב ל"פנים" של דגל התורה מול התקשורת והקואליציה. הסגנון שלו התאפיין בנוכחות גבוהה, תוקפנות מבוקרת, מנהיגות פוליטית בחזית ויכולת להוביל מאבקים ציבוריים נחרצים.
אורי מקלב – העובד השקט, המקצוען והנגיש לציבור: מקלב בחר במודל הפוך כמעט לחלוטין. הוא התאפיין בשקט מופתי, בראש טבלאות הנוכחות במליאה ובוועדות, ובגישה טכנוקרטית-ממלכתית. הוא התמקד בוועדות מקצועיות, בחקיקה מפורטת ובפתרון בעיות בירוקרטיות.
מקלב הוא הטיפוס של השליח שעובד בשטח ובמסדרונות. לא מעט אנשים נעזרו בו בענייני יום יום כמו תורים ארוכים ועיכובים במשרדים שונים או בתחום התחבורה הציבורית.
שילוב זרועות זה יצר מכונה משומנת: גפני סיפק את הקול החזק, את המאבק הציבורי ואת הנהגת הסיעה, בעוד מקלב סיפק את העבודה הפרלמנטרית היומיומית, את הידע המוניציפלי ואת היכולת לקדם נושאים מורכבים בלי רעש.
שיאים פרלמנטריים ומהפכות חברתיות
מקלב כיהן ברציפות במשך תשע כנסות והתייצב בעקביות בראש טבלאות הנוכחות בדיוני המליאה והוועדות. הוא לא היה איש של נאומים מרעישים, אלא של עבודה שיטתית:
ראשות ועדות מרכזיות: הוביל את הוועדה לפניות הציבור והפך אותה לכתובת אזרחית יעילה, ולאחר מכן כיהן כיושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה – מינוי נדיר לח"כ חרדי שבו קידם סייבר, בינה מלאכותית, תחבורה חכמה ושילוב נשים חרדיות בהייטק.
מפעל חקיקה ענף: חתום על חוקים חשובים להגנת הצרכן, עידוד תרומות מזון, זכויות עובדים והורים לילדים מיוחדים.
עשייה מיניסטריאלית: כסגן שרת התחבורה וכסגן שר במשרד ראש הממשלה, הוביל רפורמות בצדק התחבורתי, הקים את הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי, וניהל את הרשות לזכויות ניצולי השואה מתוך דאגה עמוקה למיצוי זכויותיהם.
על פעילותו זו זכה באותות הוקרה יוקרתיים, ביניהם אות הפרלמנטר המצטיין ואות "אביר איכות השלטון".
סוף עידן וחילופי דורות בצמרת הנהגת הציבור
הקריירה הפרלמנטרית של מקלב הגיעה לנקודת מפנה בעקבות החלטת מנהיג הציבור הליטאי, הגאון רבי דוב לנדו שליט"א.
מקלב חתם בכך פרק מפואר של עשייה ציבורית נקייה, מקצועית ומלאת שליחות. במשך כמעט ארבעה עשורים – מהעירייה ועד הכנסת והממשלה – הוכיח אורי מקלב שמודל של שליח ציבור יכול להיות אחר: פחות רעש, יותר תוצאות; פחות כותרות, יותר מעגלים שנסגרים.
מקלב ימשיך לכהן כחבר ההנהלה הארצית של דגל התורה מתוך נאמנות מוחלטת לדעת תורה.
0 תגובות