בתום דיון טעון ומלא מתיחות, אישרה היום (שלישי) ועדת הכנסת את הצעת חוק יסוד לימוד תורה לקריאה ראשונה. עשרה חברי כנסת תמכו בהצעה, וארבעה התנגדו. ההצעה, שמבקשת לקבוע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל, עוררה עימות חריף בין חברי הקואליציה לאופוזיציה.
במוקד הדיון עמדו שאלות הנוגעות למהותו של החוק, כאשר להם נוספו מימד של שנאת תורה מצד חלק מחברי כנסת. המתיחות הגיעה לשיא כאשר ח"כ יצחק גולדקנופף ביקש לפתוח את דבריו בהסבר תורני-היסטורי, שהגדיר כ"שיעור בגמרא".
"שיעור בגמרא" שהצית את האולם
גולדקנופף פנה לנוכחים בחדר הוועדה ואמר: "עכשיו שיעור בגמרא. על פי המקורות, בהר סיני כשהשם נתן את התורה, עמדו שם כל עם ישראל לדורותיהם. כולל אלה שנמצאים פה היום, כל אלה שהיו בעבר, וכל האלה שיהיו בעתיד. ולכן כל עם ישראל שמעו את הקדוש ברוך הוא שהוא נותן את התורה לעם ישראל".
דבריו, שנועדו להמחיש את התפיסה לפיה התורה שייכת לכלל חלקי העם באופן שווה, הציתו את חמתם של חברי האופוזיציה. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) התפרץ לדבריו בצעקות והטיח בו: "גם את המורשת שלכם? האחים ילכו למלחמה ואתם תשבו פה? עודדת את המורשת הזאת? את המורשת הזאת לא!"
יו"ר הוועדה ניסה להשתלט על המהומה, אך פורר סירב להירגע והמשיך לתקוף: "אתם רוצים את התורה רק בצד... רק... משהו אחד. את החלק של השירות אתה לא רוצה". יו"ר הוועדה המשיך בניסיונות להשליט סדר, תוך שהוא מזכיר לח"כ פורר את אילוצי הזמנים ומזהיר אותו מפני הרחקה מהדיון.
"הגויים עצרו יהודים – והיום יהודים עוצרים יהודים"
לאחר ששככו קריאות הביניים, חזר ח"כ גולדקנופף לרשות הדיבור והסביר את הרקע העומד מאחורי הצעת החוק. "מטרת החוק להכיר בתורת ישראל שניתנה בהר סיני וכולנו מאמינים בה", אמר. "איך ייתכן שאנחנו נמצאים פה בכנסת ישראל, אחרי שכל כך הרבה צרות עברו עם ישראל 3,000 שנה גלויות, באמת בכל מיני מקומות עצרו יהודים. זאת אומרת, לא יהודים עצרו יהודים. הגויים עצרו יהודים".
גולדקנופף המשיך: "ואנחנו נמצאים היום בארץ ישראל, והיום הפכו את המדינה בשלווה, כהיום יהודים עוצרים יהודים... כן, זה נכון. למה אנחנו מבקשים את החוק הזה? כי קרה משהו במדינה. אנחנו לא רוצים להיות בצד השני, שללומד תורה יתנו עונש כאילו הוא גנב. הגענו למצב שלומדי התורה הם בתחתית קבלת העונשים".
המחלוקת המשפטית: מטריה חוקתית או מחטף פוליטי?
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הבהירה כי החוק בנוסחו הנוכחי מעלה שאלות שטרם טופלו. "אי אפשר להתקדם לקריאה ראשונה לפני שנענה על השאלה מה מטרת החוק", אמרה. "לפי מה שמציעי החוק אמרו בדיונים כאן, החוק הגיע מתוך תפיסה שהמקום של החרדים בחברה הישראלית אינו מאוזן, ואז אנחנו במקום אחר ודורש דיון נוסף על נושאים כמו חובות וזכויות".
מנגד, ח"כ יוסי טייב (ש"ס) טען כי החוק ברור לחלוטין. "ההיגיון החוקתי מוגדר היטב ואין בו עמימות", הבהיר. "יש בו מעמד ערכי שנועד להגדיר תעודת זהות לעם הזה. ויש מעמד דקלרטיבי, להעניק לשופטים מטריה חוקתית בין ערך לימוד התורה לערכי יסוד אחרים".
ח"כ מרב מיכאלי הביעה התנגדות נחרצת: "כשמוזילים חוק יסוד והופכים אותו לאתנן פוליטי במחטף בשלושה ימים, מה אתם מצפים מבית המשפט העליון? התורה הייתה קיימת לפני קום המדינה ולא זקוקה לחוק הזה. מדובר בחוק לגברים לומדי תורה בלבד וישים אותם מעל חוקים אחרים".
השאלה התקציבית: האם יש השלכות כלכליות?
ח"כ ולדימיר בליאק העלה שאלות באשר ליישום המעשי של החוק. "על הסעיף הראשון כולנו מסכימים. אבל סעיף 2 הוא יישומי – מהם מאזני צדק ובאיזה ערכים מדובר? האם יש משמעות תקציבית לחוק? אני לא מקבל מענה לשאלה הזאת וכנראה יש סיבה", תהה.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דחה את הטענות בחריפות. "על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל חוק יסוד: חופש העיסוק מעולם לא שאלו האם יש השלכה תקציבית", אמר. "השאלות האלה מכוונות למקום מסוים. החוק הזה לא יפגע בשום זכות והטבה לחיילים ולחיילי מילואים. החוק עוסק בערך לימוד התורה בלבד".
הצעת החוק תעבור כעת למליאת הכנסת, שם היא צפויה לעלות מחר להצבעה בקריאה ראשונה.
0 תגובות