בשעות הבוקר המוקדמות של יום שני, (8 ביוני 2026) פתח צה"ל בסדרת תקיפות נגד מטרות צבאיות במערב ובמרכז איראן. התקיפה הגיעה בתגובה ישירה לשיגור מטח של 11 טילים בליסטיים מאיראן לעבר ישראל, אירוע שסימן הסלמה משמעותית וסיום תקופת השקט היחסית שנמשכה מאז הפסקת האש באפריל.
דיווחים וסרטונים שהופצו מאיראן תיעדו עשן סמיך המיתמר מעל איספהאן, פיצוצים עזים סמוך לנמל התעופה הבינלאומי מהראבאד בטהרן ופעילות חריגה באזורי תבריז וכרג'. בישראל הדגישו כי היעדים אינם תשתיות אנרגיה, אולם אחת התקיפות הבולטות ביותר כוונה אל לב תעשיית הכימיקלים האיראנית.
במרכז המתקפה עמדה חברת הפטרוכימיה קארון, השוכנת במתחם הפטרוכימי בעיר בנדר אי מאהשהר שבמחוז ח'וזסתאן. מדובר באחד המפעלים החשובים בתעשייה הפטרוכימית האיראנית, הממוקם בלב אזור הנחשב למרכז הנפט והגז של המדינה, במרחק של כ־1,300 קילומטרים מישראל.
סגן הביטחון האיראני במחוז אישר כי למתחם נגרם "נזק חלקי" כתוצאה מהתקיפה, ובישראל אישר גורם בכיר כי צה"ל תקף יעדים במתחם בהכוונת אגף המודיעין.
לפי הדיווחים, זו אינה הפעם הראשונה שהאתר נמצא על הכוונת. המפעל נפגע גם בתחילת חודש אפריל, שוקם מאז, וכעת הותקף שוב במסגרת התגובה הישראלית.
החשיבות של התקיפה אינה נמדדת רק בנזק הפיזי שנגרם למתקן עצמו. תעשיית הפטרוכימיה מהווה אחד ממקורות המטבע הזר המרכזיים של איראן, לצד יצוא הנפט והגז, ופגיעה במפעלים מסוג זה עלולה להשפיע על יכולתה של טהרן להכניס מיליארדי דולרים לקופתה.
בירושלים הדגישו כי כל ירי לעבר ישראל ייענה בתגובה עוצמתית. התקיפה במרחק של יותר מאלף קילומטרים מהגבול הישראלי נועדה, בין היתר, להעביר מסר ברור של יכולת מבצעית והגעה לכל יעד אסטרטגי בשטח איראן. מנגד, בטהרן איימו כי "התוקפים קיבלו את תגובתם" וכי כל פעולה נוספת תיתקל במחיר כבד יותר.
בישראל ממשיכים לשמור על כוננות גבוהה, אך המסר שמבקשים להעביר ברור: המשוואה השתנתה. כל אש שתצא מאיראן עלולה להסתיים בפגיעה בנכסים הרגישים והיקרים ביותר של המשטר ומשמרות המהפכה.
0 תגובות