כעשור לאחר מותו של ראש הממשלה לשעבר שמעון פרס, החליטו בעיריית ירושלים ובקק"ל לקרוא את מתחם בנייני האומה על שמו. במעמד מיוחד שנערך הבוקר במקום השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי ובני משפחת פרס.
במהלך הדברים סיפר הרצוג כי יזם את הרעיון עוד בתפקידו הקודם כיו"ר הסוכנות מול ראש העיר ליאון, שבירך על המהלך להנצחת שמו של פרס שפעל רבות מתוך ירושלים. קריאת השם מגיעה במקביל לתוכנית הפיתוח "בנייני האומה 2030", שבמסגרתה יושקעו קרוב ל-800 מיליון ש"ח בהרחבת המקום.
המתחם, שבמפלס התחתון שלו אף נחשף בעבר אתר עתיק של בית יוצר לחרס מימי הרומאים, משתרע על עשרות אלפי מטרים רבועים, וכולל שורת אולמות לצד אולם "אוסישקין" המפורסם.
מערכת יחסים סוערת עם הציבור החרדי
ההחלטה לקרוא למתחם המוכר בכניסה לעיר על שמו של פרס מציפה זיכרון היסטורי מורכב במיוחד. לאורך שבעה עשורים של פעילות ציבורית ועסקנות פוליטית, ניהל פרס מערכת יחסים שידעה עליות ומורדות רבות מול גדולי ישראל ונציגי היהדות הנאמנה.
במשך שנים ארוכות בהנהגת המערך חיזר פרס ללא הרף אחר הקול החרדי ופיזר הבטחות רבות בענייני דת ותקציבים במטרה להקים ממשלות שמאל, אך פעם אחר פעם העדיפו הנציגים החרדים ללכת עם גוש הימין והליכוד. אכזבתו המרה מהמאמצים שלא נשאו פרי הולידה אז את אמרתו הידועה: "שלח לחמך על פני המים? מאפיות שלמות כבר שלחתי".
נקודת השפל והקרע החריף ביותר נרשמו בשנת תש"ן, במה שכונה "התרגיל המסריח", עת ניסה פרס לרקוח ממשלת שמאל צרה והיה משוכנע כי השיג את תמיכת מפלגת "דגל התורה". אלא שאז הוטלה הפצצה: מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצוק"ל סירב להיפגש עמו, ובמעמד רבבות בהיכל יד אליהו נשא את "נאום השפנים והחזירים" ההיסטורי.
מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל תקף בחריפות את עולם השמאל והקיבוצים שפרקו עול תורה ומצוות ואינם יודעים יום כיפור ושבת מה הם, אסר על נציגיו לחבור לפרס, ובכך חרץ את גורל המהלך והותיר משקע עמוק לאורך שנים.
לעומת הנתק והמשבר מול הזרם הליטאי, מול תנועת ש"ס ומנהיגה הרוחני מרן פוסק הדור הגר"ע יוסף זצוק"ל נסללו קשרים חמים יחסית, ופרס הפך לאורח קבוע ולבן בית ברחוב הקבלן.
בשנותיו המאוחרות כנשיא המדינה אף נרשם פיוס רחב יותר עם כלל הציבור, כאשר הרבה לבקר בריכוזים החרדיים, יצא בחריפות נגד ההסתה והסטיגמות, ואף התבטא בפומבי בגאווה על הזכות של בני הישיבות שתורתם אומנותם בעת ביקורו בישיבת פוניבז'. "אני מאוד גאה שהמדינה וצה"ל הסכימו לשחרר את הצעירים שמקדישים את חייהם ללימודיהם", אמר בביקור שם.
מעוז של עצרות הרבבות ומעמדי סיומי הש"ס
הציבור החרדי מכיר את בנייני האומה מזה עשרות שנים כמעוז מרכזי שבו התרחשו כמה ממעמדי הקודש והאירועים הגדולים ביותר של עולם התורה. הארגונים הגדולים הפכו את האולמות במתחם למשכנם הקבוע של מעמדי סיומי הש"ס העולמיים בהשתתפות אלפי לומדים ובראשות מרנן ורבנן גדולי הדור, ראשי הישיבות והאדמו"רים, לצד עצרות מיוחדות ומבחני הרבנות והדיינות.
באולם אוסישקין התכנסו בעבר ועידות "אגודת ישראל" המיתולוגיות בראשות חברי מועצת גדולי התורה לקביעת עמדות בנושאי השעה, ושם גם נערכו כנסי הבחירות ועצרות הרבבות הסוחפות של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל.
במקביל, שימש המקום אכסניה קבועה למופעי שירה חסידית בימי בין הזמנים ובחול המועד, לוועידות ארגוני הקירוב, ואף לתערוכות מקצועיות מותאמות ולמיצגי ענק תורניים כמו מוזיאון "היכלות" ועוד פעיחות חרדית ענפה. כעת, גם תחת השם החדש ותוכניות הפיתוח הגדולות, ימשיך המתחם המוכר בכניסה לעיר לשמש כבית ועד מרכזי ורחב ידים לציבור החרדי.
0 תגובות