הצעת חוק מהפכנית צפויה לעלות ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה, במטרה להעניק לממשלה סמכות כמעט מלאה ובלעדית למנות ולפטר בכירים בשירות המדינה. על פי הדיווחים, מאחורי ההצעה עומדים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, בעוד ח"כ שלום דנינו הוא זה שמקדם אותה בפועל.
בסביבת ראש הממשלה מסרו כי הם "יילכו עם ההצעה עד הסוף", כאשר המטרה המוצהרת היא להשלים את החקיקה עוד לפני שהכנסת תתפזר לקראת הבחירות. לאחרונה התקיימו שיחות עם ראשי הקואליציה בנושא, והודגשה החשיבות בקידום ההצעה בזמן הקצר שנותר.
רשימה ארוכה של תפקידים בכירים
הצעת החוק חלה על מגוון רחב של תפקידים מרכזיים במערכת המדינה, ביניהם: הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נציב שירות המדינה, היועצת המשפטית לממשלה ומשנה לה, מנהל מחלקת הבג"צים, מנכ"לי משרדי ממשלה, משנים למנכ"לים וכל משרה שהמינוי לה דורש אישור ממשלה.
החלק הדרמטי ביותר בהצעה קובע כי כהונתם של בכירים אלו תסתיים באופן אוטומטי בתוך 100 ימים מהקמת ממשלה חדשה, אלא אם הממשלה תחליט במפורש להאריך את כהונתם עם כינונה. בנוסף, הממשלה תוכל לפטר בכיר מתפקידו בכל עת לפי שיקול דעתה, לאחר שתינתן לו הזדמנות להציג את עמדתו, כולל שבעה ימים להכנת תגובה.
הליך המינוי החדש
על פי ההצעה, השר הרלוונטי יבחר מועמד לפי שיקול דעתו הבלעדי. לאחר מכן, ועדת כשירות שהממשלה תמנה - המורכבת משלושה נציגי ציבור - תבדוק אך ורק אם המועמד עומד בתנאי הכשירות הפורמליים של התפקיד.
המועמדות תוכל לעלות לוועדת שימועים של הכנסת, שבה יהיו נציגי קואליציה ואופוזיציה. הוועדה תקיים שימוע למועמד ותעביר המלצות, אך ההמלצות לא יהיו מחייבות את הממשלה. יתרה מכך, אם הוועדה לא תעמוד בזמנים שנקבעו, הממשלה תוכל להמשיך במינוי גם ללא ההמלצה.
ביטול מנגנונים קיימים
החוק המוצע מבקש למעשה לבטל או לעקוף מנגנונים קיימים בחוקים אחרים. באמצעות ההצעה יבוטלו סעיפי המינוי הקיימים לגבי היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה בחוק שירות המדינה. כמו כן, יתוקנו ההסדרים הקיימים לגבי מפכ"ל, ראש השב"כ, נציב שירות בתי הסוהר, מנהל רשות מקרקעי ישראל, ראש המל"ל ועוד, כך שכולם יוכפפו למנגנון החדש.
על פי החוק, המנגנון החדש יגבר על הוראות קודמות בחוקים אחרים בעניין דרכי מינוי או סיום כהונה של בכירים במערכת המדינה.
הנימוק: "אחריותיות הממשלה"
בהצעת החוק נכתב כי "הציבור עוקב לא פעם בתדהמה כיצד דווקא בסוגיות עקרוניות מאוד גורמי הממשלה פועלים באופן סתירתי, לעתים תוך סיכול חזיתי של החלטות הממשלה בידי גורמי הביצוע הכפופים לה". על פי הנימוק, "חוק-יסוד זה נועד להבטיח את אחריותיות הממשלה על כלל פעולות הרשות המבצעת".
מטרת ההצעה, כפי שמפורט בה, היא ליצור "מנגנון מינוי אחיד ושיטתי לכלל התפקידים הבכירים בשירות המדינה". היוזמים טוענים כי מדובר במעבר "משירות ציבורי שאיננו מחויב באופן מלא לרצונו האותנטי של העם, לשירות לציבור שמבטא את רצון העם ואת צרכיו, כפי שמשתקפים בבחירות".
קידום מהיר לפני הבחירות
כאמור, בקואליציה צפויים לקדם את ההצעה עוד לפני הבחירות, כאשר המטרה היא להשלים את החקיקה בזמן הקצר שנותר עד לפיזור הכנסת. מדובר בצעד שעשוי לשנות באופן משמעותי את מאזני הכוחות בין הרשות המבצעת לבין גופי המדינה השונים.
0 תגובות