תמונה מוכרת הפכה בשבועות האחרונים לנוף השגרתי ברחבי איראן: שורות ארוכות של רכבים הממתינים שעות על גבי שעות בתחנות התדלוק. המשבר החריף במערכת אספקת הדלק נוצר כתוצאה משילוב של גורמים: המלחמה המתמשכת, תקיפות צבאיות שפגעו במתקני האנרגיה, והמצור הימי המוטל על ידי הצי האמריקאי על נמלי הדרום. השלטון בטהראן מוצא עצמו בפני אתגר כבד: הפחתת הסובסידיות והעלאת מחירי הדלק עלולות להוביל להתפרצות מחאות רחבות היקף בקרב האוכלוסייה.
העיתון 'ניו יורק טיימס' פרסם עדויות של תושבים מערים מרכזיות במדינה - טהראן, אספהאן, משהד ובנדר עבאס - המתארות עומסים כבדים בתחנות הדלק הפועלות במתכונת מצומצמת. רייחאנה, מורה מובטלת כבת 30 מהעיר משהד, תיארה: "אפילו כשאתה עובר ברחובות סביב חצות, כמו שתיים או שלוש לפנות בוקר, תראה שיש תור ענק של מכוניות עומדות ומחכות". תושב נוסף, סוהייל, מהנדס מאספהאן, ציין: "אפילו כאן, התורים בתחנות הדלק הולכים ומתארכים".
למרות שאיראן מחזיקה ברזרבות נפט גולמי עצומות, יכולת הזיקוק הפנימית שלה אינה עומדת בקצב הביקוש המקומי הגבוה. המחסור, המוערך בכעשירית מהצריכה היומית, כוסה בעבר באמצעות יבוא סדיר, אך זה הופסק כמעט לחלוטין עקב המצור הימי. במקביל, הייצור המקומי ירד בחדות בעקבות תקיפות שגרמו נזק משמעותי לבתי הזיקוק, כולל פגיעה במתקן אחסון נפט גדול במערב טהראן בחודש יוני האחרון.
המשבר הנוכחי מחריף את המצוקה הכלכלית הקשה ממילא שבה שרויים האזרחים, המתמודדים עם שיעור אינפלציה שהגיע ל-80 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הלחץ הגובר מלווה באבטלה נרחבת ובשיבושים חמורים ברשת האינטרנט. המצור הימי האמריקאי, שמטרתו להפחית את השליטה האיראנית במצר הורמוז, מלווה בסנקציות חדשות שהוטלו השבוע על גורמים הקשורים להובלת האנרגיה של הרפובליקה האסלאמית.
הדילמה שעומדת בפני השלטון בטהראן קשה במיוחד לאור הזיכרון ממחאות קודמות, כמו אלו שפרצו בשנת 2019 בעקבות עליית מחירי הבנזין. הכלכלן האיראני אמירחוסיין ח'אליקי הסביר את חומרת המצב: "כאשר לממשלה אין לגיטימציה ומשאבים מספיקים, ובמיוחד באמצע מלחמה, השאלה היא איך נוכל להמשיך במצב הנוכחי כאשר אין לנו עוד את המשאבים כדי לקיים זאת". יו"ר הפרלמנט, מוחמד באקר קאליבאף, טען כי העלאת מחירים תהווה שגיאה שהאויב ינצל ליצירת תסיסה.
בדרג המדיני מנסים להציג איתנות לצד הודאה חלקית במציאות הקשה. הנשיא מסעוד פזשכיאן אמר בראיון לטלוויזיה הממלכתית: "אנו עומדים מול מלחמה. האויב תקף את משאבי הנפט והגז שלנו, והייצור שלנו ירד. אנו עומדים באיתנות במלחמה, אך עלינו לסייע בהגדלת חוסנה של המדינה". פזשכיאן ציין כי הוא נמנע מהדלקת תאורה במשרדו ומשתמש במאוורר בלבד, והזהיר: "אם נעלה את מחיר הבנזין בצורה פזיזה, ניצור בעיות לאנשים".
המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, התייחס אף הוא למצב וקרא ללכידות פנימית מול הלחצים הבינלאומיים והמחסור המתמשך. בדבריו הזהיר מפני פילוג פנימי העלול לשרת גורמים זרים, והדגיש: "עבד זה מייעץ לכל בני האומה לא לאפשר שום מחלוקת תקום בינם לבין עצמם בשום פנים ואופן". ח'אמנאי קרא לדרג הניהולי שלא להבליט את חולשות הממשל בפומבי כדי לא לחזק את עמדת היריבים.
לצד המלחמה והמצור, המשבר מוחרף בשל בעיות תשתיתיות ארוכות שנים. מחירי הדלק המסובסדים מעודדים הברחות נרחבות של בנזין למדינות השכנות, תופעה שהשלטונות אינם מצליחים למגר. בנוסף, ההסתמכות המוגברת על רכבים פרטיים נובעת מהיעדר מערכות תחבורה ציבורית יעילות. הפרשן הכלכלי רזא ע'ייבי סיכם: "צעדים כמו שינוי מכסות הדלק ישנה בצורה הטובה ביותר את האופן שבו המחסור מופץ – ולא את המחסור עצמו".
0 תגובות