המתיחות הדיפלומטית החריפה בין ישראל לבריטניה מגיעה לשלב חדש. בעקבות צעדי הנגד הנחרצים שנקט שר החוץ גדעון סער כלפי הנציגויות הבריטיות בישראל, מתברר כעת כי גורמים בכירים בלונדון שוקלים להחריף באופן משמעותי את משטר הסנקציות נגד ישראל.
על פי דיווח שפורסם היום (חמישי) ב'חדשות 12', בלונדון נבחנת ברצינות האפשרות להרחיב את חבילת הסנקציות כך שתכלול פגיעה ישירה ורחבה במשק הישראלי. בין האפשרויות הנבחנות: הטלת עיצומים על בנקים ישראליים שיימצאו כמי שמסייעים לבנות ולפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון – למשל, בנקים המעניקים משכנתאות עבור דיור ובנייה מעבר לקו הירוק.
מעבר לבנקים, גם רשתות שיווק ישראליות עשויות למצוא את עצמן תחת אש הסנקציות הבריטיות. מהלך כזה, אם אכן ייצא אל הפועל, צפוי להשפיע באופן ניכר על המשק הישראלי כולו. על פי אותם גורמים בכירים, הדיונים על חבילת הסנקציות המורחבת מתקיימים בימים אלו, והם צפויים להבשיל בתוך חצי שנה עד תשעה חודשים.
הזעם הנוכחי בבריטניה מגיע בתגובה לצעדי הנגד שהוביל שר החוץ גדעון סער. כזכור, סער הורה על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים בתוך חודש ימים, ובמקביל דרש מהנציגים הבריטיים המוצבים במפקדה הבין-לאומית בבסיס הקריה לעזוב את ישראל בתוך שבוע בלבד.
בעוד שגורמים בבריטניה מתחו ביקורת חריפה על צעדיו של סער, בירושלים דוחים את הטענות על הסף. גורמים ישראליים מבהירים כי מדובר בתגובה מידתית ומתבקשת, לאור העובדה שבריטניה אימצה לאחרונה קו עוין וביקורתי כלפי ישראל, העולה בחומרתו אף על זה של מדינות הידועות בביקורת החריפה שלהן, כדוגמת בלגיה.
במוקד הסערה הדיפלומטית ניצבת החלטת ישראל לקדם בנייה באזור השנוי במחלוקת E1, השטח המחבר בין מעלה אדומים לירושלים. מדינות המערב טוענות בתוקף כי בנייה בשטח זה קוטעת את הרצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית, ובכך מסכלת את יישום פתרון שתי המדינות.
בתגובה לבנייה זו, הודיע שר החוץ הבריטי היהודי אד מיליבנד על שורת צעדי ענישה ראשוניים שכבר אושרו וצפויים להיכנס לחקיקה בתוך שישה עד תשעה חודשים. בין הצעדים שהוכרזו: סנקציות אישיות ומסחריות נגד חברות ואנשים פרטיים המספקים שירותים להרחבת ההתיישבות, כולל בתחומי הבנייה, התשתיות, הנדל"ן והמימון; חרם סחורות – איסור מוחלט על יבוא של סחורות המיוצרות במה שהבריטים מגדירים כ"התנחלויות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים"; ואמברגו יצוא חלקי – הגבלות מחמירות על יצוא נשק וציוד ביטחוני נוסף.
מיליבנד הדגיש כי אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית הכפילה את עצמה מאז הסכמי אוסלו, וכי יותר התנחלויות נבנו תחת הממשלה הנוכחית מאשר בעשרים השנים האחרונות. לדבריו, משפחות פלסטיניות נעקרו ובתים נהרסו.
על פי דיווחים זרים, ממשל טראמפ לא התנגד ליוזמה הבריטית. ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם שוחח עם הנשיא דונלד טראמפ לקראת ההכרזה על הסנקציות ועדכן אותו בנושא. לדברי שני מקורות המעורים בפרטי השיחה, טראמפ לא הביע התנגדות ולא ביקש מברנהאם להימנע מהמהלך.
שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו נשאל על ידי כתבים על הסנקציות שהוטלו על ישראל ולא גינה את הצעד. "הנשיא לא הגיב על כך, וגם אני לא. הבריטים הודיעו לנו שהם עומדים לקבל את ההחלטה הזאת. שמענו את הטיעונים שלהם לגבי הסיבות לכך. אנחנו שותפים למטרה של יציבות בגדה המערבית. אנחנו לא רוצים לראות עלייה באלימות או במתיחות בגדה המערבית בתקופה רגישה באזור", מסר רוביו.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התייחס לראשונה לסנקציות שהטילה בריטניה על ההתיישבות ביהודה ושומרון ולמדינות נוספות שהצטרפו לגינויים נגד מדיניות ממשלת ישראל. "אני אדבר עם ישראל. אדבר איתם, ואברר מה הם חושבים, מה השיקולים שלהם. אני מבין, אתם יודעים, אני מבין בדיוק מה קורה, אבל אני רוצה לברר למה פתאום זה קרה", מסר הנשיא.
12 מדינות מערביות הצטרפו לסנקציות הבריטיות, במהלך שמהווה איתות לתסכול מממשלת נתניהו. המשמעות היא שבעלי חברות בנייה ישראליות ייאלצו לוותר על בנייה בהתנחלויות או שייחשפו לסנקציות של בריטניה ושורת מדינות אירופאיות נוספות.
0 תגובות