דרמה משפטית חדשה בפרשת גוטליב-ברסלר: בית המשפט המחוזי מרכז קבע היום (שלישי) כי חסינותה הפרלמנטרית של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) אינה חלה על כל הפרסומים שיוחסו לה בתביעת לשון הרע של פרופ' שקמה ברסלר. ההחלטה מגיעה יממה בלבד לאחר שוועדת הכנסת אישרה את בקשת החסינות של גוטליב בהליך הפלילי, ומעוררת שאלות משפטיות מורכבות בדבר גבולות החסינות הפרלמנטרית.
בית המשפט קבע כי "כל פרסום עובדתי על בעלה של פרופ' ברסלר לא חוסה תחת חסינות", ודרש מגוטליב להבהיר את טיב ומקור פרסומיה בשני נושאים מרכזיים: הטענה לקיום פגישה בין ברסלר לראש המוסד לשעבר דדי ברנע, והטענה בדבר יירוט שיחות בין בן זוגה של ברסלר לבין מנהיג חמאס לשעבר יחיא סינוואר ימים ספורים לפני טבח ה-7 באוקטובר.
תביעת המיליונים: "עלילת דם ובגידה במולדת"
התביעה האזרחית נגד ח"כ גוטליב, שהוגשה על ידי עורכי דינה של ברסלר, עידן סגר ואוהד רוזן, עומדת על סך של 2.6 מיליון שקלים. במקביל, בן זוגה של ברסלר הגיש תביעה נפרדת נגד גוטליב ו-20 משתמשים נוספים ברשתות החברתיות בסכום של כ-8.3 מיליון שקלים, בגין 181 פרסומים המהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
בכתב התביעה מפורטת שורת חשדות חמורים, ובהם: סיוע לאויב במלחמה ותעמולה תבוסנית, גילוי מידע חסוי בניגוד לחוק שב"כ, שימוש לרעה בכוח המשרה, הפרת אמונים ולשון הרע. עורכי הדין של ברסלר טענו כי לגוטליב לא עומדת חסינות מהותית, שכן מדובר ב"מסע צלב שיטתי ומתוכנן" ולא בפרסום ספונטני או אגבי במסגרת תפקידה הפרלמנטרי.
עו"ד עידן סגר, בא-כוחה של ברסלר, בירך על ההחלטה: "אנו מברכים על החלטת המחוזי שלא לדחות על הסף את עיקר התביעה בנוגע לתיאוריית הקונספירציה השקרית. לאף אדם אין זכות להפיץ בזדון שקרים על אחר מבלי לתת על כך את הדין".
המסלול הפלילי: אזהרת השב"כ וכתב האישום
ההחלטה האזרחית מגיעה על רקע הליכים מקבילים במסלול הפלילי. בשבוע שעבר דנה ועדת הכנסת בבקשתה של גוטליב לקבל חסינות מפני העמדה לדין פלילי, בעקבות כוונת המדינה להגיש נגדה כתב אישום בגין חשיפת זהותו של איש שב"כ בזמן מלחמה.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הופיעה בפני הוועדה והבהירה כי חקירתה של גוטליב נפתחה לבקשת השב"כ, שהזהיר מפני סיכון ממשי לחיי העובד ומשפחתו מצד ארגוני טרור. בהרב-מיארה הדגישה: "חשיפת זהותו של איש שב"כ מהווה איום על ביטחונו האישי וביטחון משפחתו. גוטליב אמרה בדיון שהיא ביצעה עבירה פלילית בכוונת מכוון".
מנגד, גוטליב תקפה בדיון את היועמ"שית והטיחה בה: "את רודפת אותנו. אתם מתנהגים כמו ארגון פשע. חירבתם את הייעוץ המשפטי במטרה להלבין את צמרת השב"כ". ועדת הכנסת אישרה בסופו של דבר את בקשת החסינות ברוב של 11 תומכים מול 3 מתנגדים, וההכרעה הסופית תתקיים במליאת הכנסת.
תגובת גוטליב: "בית המשפט בשירות אנשי קפלן"
ח"כ טלי גוטליב פרסמה תגובה חריפה להחלטת בית המשפט, בה הביעה תרעומת על התזמון – יממה בלבד לאחר שוועדת הכנסת הצביעה בעד קיומה של חסינות מהותית עבורה. גוטליב ציינה כי הצדדים המתינו להחלטה זו, הנוגעת לבקשת הדחייה על הסף, למעלה משנה וחצי.
גוטליב מדגישה כי בית המשפט קיבל את בקשתה לדחיית מרבית טענותיה של ברסלר על הסף בשל חסינותה, למעט שתי נקודות ספציפיות: הטענה לקיום פגישה בין ברסלר לראש המוסד, והטענה בדבר יירוט שיחות בין סינוואר לבן זוגה של ברסלר. בסעיף 63 להחלטתו, קבע בית המשפט כי על גוטליב להבהיר את טיב ומקור פרסומיה בשני הנושאים הללו בטרם יכריע סופית בבקשת החסינות כטענת סף.
"חוק החסינות מותיר בידי ח"כ חסינות ממסירת מידע על מקור, ובודאי שאין בדעתי להפר נאמנותה והבטחתה למוסרי המידע היודעים כי דבריהם שמורים עימי לעד"
גוטליב הבהירה באופן חד-משמעי כי אין בכוונתה להיענות לדרישת בית המשפט לחשיפת מקורותיה. לגבי הפגישה עם ראש המוסד, גוטליב מסרה כי המקור הינו "מקור מהימן מאוד אשר גילה הדברים באוזניה בהיותה חברת כנסת", וזהותו לא תחשף לעולם בהתאם להבטחתה ולחוק. לגבי יירוט השיחות עם סינוואר, המקור מוגדר כ"מהימן ביותר", והיא הבהירה כי הדהוד הדברים באתר "עדנה קרנבל" אינו המקור היחיד שלה.
לסיכום, גוטליב תוקפת את המדינה על כפל סטנדרטים, בכך שמצד אחד מוגש נגדה כתב אישום, ומצד שני המדינה דורשת תעודת חיסיון על כל המידע והמקורות הרלוונטיים. לטענתה, עצם ההסתמכות על מקורות אמינים ורציניים מחייבת את בית המשפט להשלים את ההחלטה ולקבוע כי חסינותה המהותית חלה גם על שתי הנקודות הללו. גוטליב חתמה בתחושת חוסר נוחות קשה מכך ש"בית המשפט עובד בשירות אנשי מחאת קפלן".
0 תגובות