לאחר שלושה ימים של דיונים סוערים, החליטה היום (שני) ועדת הכנסת לאשר את בקשתה של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) לקבלת חסינות פרלמנטרית. ההצבעה עברה ברוב של 11 תומכים מול 3 מתנגדים, והכריעה בשאלה האם תוגן חברת הכנסת מפני כתב האישום שהוגש נגדה בחודש שעבר.
משמעות ההחלטה היא הגנה מפני ההליכים הפליליים בגין חשיפת זהותו של איש שב"כ, בן זוגה של מובילת המחאה שקמה ברסלר. כעת תעבור ההכרעה הסופית למליאת הכנסת ביום רביעי הקרוב, ואם המליאה תאמץ את החלטת הוועדה, ההליכים נגד גוטליב יוקפאו עד לפיזורה של הכנסת הנוכחית.
כיצד הצביעו חברי הוועדה
בעד החסינות הצביעו 11 חברי ועדה: אופיר כץ, ניסים ואטורי, עמית הלוי, משה סעדה, אביחי בוארון, שמחה רוטמן, אוריאל בוסו, יוסף טייב, יצחק גולדקנופף, מישל בוסקילה ולימור סון הר-מלך. נגד החסינות הצביעו שלושה חברים: עודד פורר, נאור שירי ומירב בן ארי.
לפני תחילת ההצבעה, ניסו נציגי האופוזיציה בוועדה לעכב את התהליך באמצעות צעקות ומחאה על התוצאה הצפויה מראש. השיבושים גרמו לעיכובים בלוחות הזמנים, אך לא שינו את השורה התחתונה.
הרקע לכתב האישום
בחודש שעבר הוגש נגד גוטליב כתב אישום בגין עבירה של גילוי ופרסום מידע חסוי על פי חוק השב"כ – עבירה שדינה המרבי הוא שלוש שנות מאסר. על פי כתב האישום, בינואר 2024 פרסמה גוטליב ברשת החברתית X צילום מסך מאתר בשם "עדנה קרנבל", שכלל את פרטיו של לוחם השב"כ ואת הכותרת: "חרבות ברזל 85 כבר לא שמועה: ראש המוסד דדי ברנע קיבל הודעה מהאמריקאים שיירטו שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר מהשב"כ ליחיא סינוואר 4 ימים לפני 7/10/2023".
הפרסום זכה לחשיפה נרחבת של מעל 400,000 צפיות, ולטענת התביעה, חשף באופן מכוון את זהותו של עובד השב"כ ובת זוגו, תוך סיכון ביטחוני ממשי.
טענותיה של גוטליב בוועדה
גוטליב, שהגדירה את הדיון כ"רגע היסטורי", ביססה את בקשת החסינות שלה על עילה אחת מהותית – טענה כי פעלה במסגרת תפקידה כחברת כנסת – ועל שתי עילות דיוניות: טענה לאפליה, חוסר תום לב בהגשת האישום ופגיעה בייצוג ציבור הבוחרים.
במהלך הדיונים פנתה גוטליב לפרקליט המדינה עמית איסמן ואמרה: "אם איסמן היה יכול להאשים אותי בעבירה ביטחונית הוא היה עושה זאת, אך הוא לא יכול. חשפתי את זהותו של בן זוגה של ברסלר רק כדי להראות לכם שהם ביצעו הפיכה נגד ראש הממשלה".
בנאום הסיכום שלה חזרה גוטליב על תיאוריות קונספירציה הקשורות לטבח ה-7 באוקטובר, ולעגה לאופוזיציה: "זה היה מופע מביך מבחינתם, הם לא מבינים את מהות החסינות. הם מאשימים אותי בפרסום השם בלי שקראו את כתב האישום, ומייחסים לי שיתוף של צילום מסך שהופץ מאות פעמים על ידי אחרים שלא נחקרו כלל".
היא דחתה בתוקף את הטענות לפגיעה בביטחון המדינה והצהירה כי "הדבר היחיד שמעניין אותי זה עם ישראל וארץ ישראל". בנוסף, תקפה גוטליב את היועצת המשפטית לממשלה ואת ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בטענה ש"אפשרו חתרנות" שהובילה לאירועי אוקטובר, ואף הציגה שקופית עם המילה "בגידה".
עמדת הייעוץ המשפטי והשב"כ
הדיונים הארוכים התקיימו במקביל לפעילות מצומצמת של הכנסת בצל המתיחות הביטחונית מול איראן, והיו רצופים בהתלהמות וצעקות. בדיונים נכחו בכירי מערכת המשפט, בהם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, המשנים שלה שרון אפק ואביטל סומפולינסקי, פרקליט המדינה עמית איסמן ומשניו אלון אלטמן ואפרת גרינבאום.
היועמ"שית בהרב-מיארה ספגה את המתקפות של גוטליב בשתיקה לאורך שעות ארוכות. כשהציגה את עמדתה, הבהירה כי חוות הדעת של השב"כ בסוגיה מוגדרת כ"סודית ביותר". היא ציינה שהשב"כ הוא זה שדרש את פתיחת החקירה, מתוך חשש שחשיפת זהות הלוחם תסכן אותו, את משפחתו ואת פעילותו החשאית של הארגון, ובכך תפגע בביטחון המדינה.
בהרב-מיארה הדגישה כי החשיפה מצד גוטליב נעשתה בכוונת מכוון ולא בשגגה. בתגובה לדברים אלו, צעקה לעברה גוטליב: "יש לי פטור מאחריות פלילית". חרף ההפרעות החוזרות ונשנות מצד גוטליב וחברי קואליציה נוספים, סיכמה היועמ"שית והבהירה: "חסינות פרלמנטרית לא נועדה לתת הכשר לחברי כנסת לבצע עבירות פליליות ממניעים פוליטיים, אלא רק כדי לאפשר להם לבצע את עבודתם. כתב האישום נשען על עמדת השב"כ הקובעת כי חשיפת לוחמים מהווה סכנה ממשית לביטחון המדינה".
ההכרעה הסופית תתקיים במליאת הכנסת ביום רביעי. אם המליאה תאשר את החסינות, ההליכים הפליליים נגד גוטליב יוקפאו עד לפיזור הכנסת הנוכחית. כדי להימנע מחידוש ההליכים בעתיד, תיאלץ גוטליב להגיש בקשת חסינות חדשה לכנסת הבאה.
0 תגובות