שנים לאחר הטבח הנורא בשבעה באוקטובר, המחדל הגדול בתולדות המדינה, מתנהל מאבק ציבורי ומשפטי עמוק סביב השאלה המרכזית: מי יחקור את הכשלים?
בית המשפט העליון מקיים בשעה זו דיון היסטורי בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים, בעתירות המחייבות את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. אך הדיון אינו נסוב על השאלה האם יש צורך בחקירה - על כך קיימת הסכמה רחבה. השאלה המרכזית היא על זהות הגוף החוקר ואופן מינויו.
כיצד הגענו למצב בו הדיון אינו על חקר המחדל עצמו, אלא על זהות החוקרים? 'בבלי' מציג סקירה מקיפה של המסלולים השונים, הטענות המשפטיות והפוליטיות, והניסיונות שנכשלו להגיע להסכמה.
העתירה: "ניגוד עניינים חריף"
ב-16 ביוני 2024, כחצי שנה לאחר הטבח, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה נגד הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה שלא פעלו להקמת ועדת חקירה 'ממלכתית' שאותה ממנה בית המשפט.
העותרים טענו כי רק ועדת חקירה ממלכתית - שחבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון - יכולה לבחון באופן מקצועי ובלתי תלוי את כשלי הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי.
הטענה המרכזית של העותרים התמקדה בניגוד העניינים המובנה: הממשלה נמצאת בניגוד עניינים כשהיא הגורם שאמור להחליט על חקירת כשליה שלה. בנסיבות אלו, טענו העותרים, סמכות הממשלה להקים ועדה הפכה ל"סמכות חובה". בנוסף, הם הזהירו כי העדר חקירה עצמאית חושף את בכירי המדינה וצה"ל לסכנה ממשית של התערבות מצד בתי דין בינלאומיים.
לפני מספר חודשים הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא תפעל להקמת ועדת חקירה לפי סעיף 1 לחוק ועדות חקירה, שתבחן "באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי את מכלול האירועים הקשורים למתקפה".
עמדת ראש הממשלה: "ועדה ממלכתית-לאומית"
ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם מודל שונה לחלוטין - ועדת חקירה שתוקם בחקיקה מיוחדת. בנאום שנשא לאחר אישור הצעת החוק בוועדת השרים, הבהיר נתניהו: "אישרנו היום הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת. זו תהיה ועדה שוויונית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר. בניגוד לנטען, פוליטיקאים לא יהיו חברים בה. ההרכב ייקבע באופן שוויוני: חצי על ידי הקואליציה וחצי על ידי האופוזיציה".
נתניהו הסביר כי הוא שולל ועדה הממונה בלעדית על ידי השופט יצחק עמית. "אירוע חסר תקדים מחייב ועדה לאומית רחבה המקובלת על רוב העם", מסר ראש הממשלה, והשווה את המהלך לוועדת החקירה שהוקמה בארה"ב לאחר הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר.
מתווה החוק המוצע: שליטה פוליטית?
לפי הצעת החוק, שהוגשה ע"י ח"כ אריאל קלנר, הוועדה תמונה ברוב של 80 חברי כנסת. אם לא תושג הסכמה, הקואליציה תבחר שלושה נציגים והאופוזיציה שלושה נציגים. אם האופוזיציה תסרב להשתתף, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ימנה את הנציגים - מה שיביא בפועל לשליטה של הקואליציה במינויים.
בנוסף, תוקם ועדת שרים מיוחדת בראשות נתניהו שתקבע את ה"מנדט" של הוועדה - אילו נושאים ייחקרו ואילו תקופות זמן ייבחנו. מתווה זה עורר ביקורת חריפה מצד העותרים, שטענו כי מדובר בניסיון לשלוט בחקירה מבפנים.
הדיון בבג"ץ: התנגשות חזיתית
הדיון התקיים בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא השופט נעם סולברג. השופט יצחק עמית פסל את עצמו מהדיון בשל חשש לניגוד עניינים - שכן הוא היה אמור למנות את חברי הוועדה הממלכתית.
בשל הרגישות הציבורית הרבה, קיבל בג"ץ החלטה חריגה למנוע כניסת קהל לאולם בית המשפט מחשש להתפרעויות. בהחלטתם קבעו השופטים כי "קיים חשש מבוסס לכך שהדיון הקבוע בהליכים עלול להיות מלווה בהפרעות, בהתפרעויות או בהתפרצויות בדרגה שצפויה להקשות באופן ממשי על ניהולו התקין". הדיון מועבר בשידור חי, ומחוץ לבניין בית המשפט מתקיימות הפגנות סוערות משני צדי המתרס.
הממשלה, המיוצגת בנפרד בהליך, טענה בתגובתה כי לבג"ץ אין סמכות להתערב בנושא, שכן מדובר בסמכות ליבה של הרשות המבצעת ופגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. מנגד, היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים וטענה כי השיהוי בהקמת הוועדה פוגע בחקר האמת.
ניסיון הפשרה שנכשל
בניסיון למצוא דרך ביניים, הציע הנשיא יצחק הרצוג כי השופט נעם סולברג - הנחשב לשמרן וקרוב לימין - ימנה את חברי הוועדה במקום נשיא בית המשפט העליון. הצעה זו נועדה להסיר את החשש מצד הימין מפני מינוי שיפוטי שייתפס כמוטה. אולם בימין דחו את ההצעה בחריפות, והעדיפו להמשיך בקידום המתווה החקיקתי.
כעת, לאחר חודשים של מחלוקת ציבורית ופוליטית עמוקה, הכדור עובר לידי שבעת שופטי בג"ץ. עליהם להכריע האם הממשלה מוסמכת להקים ועדה "בצלמה", או שמא גודל המחדל מחייב התערבות שיפוטית חסרת תקדים. ההחלטה צפויה להשפיע לא רק על חקר אירועי ה-7 באוקטובר, אלא גם על מערכת היחסים בין הרשויות במדינת ישראל לשנים הבאות.
0 תגובות