מחלוקת עקרונית נדירה בין נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לבין משנה לנשיא נעם סולברג התגלתה היום (יום ג') בפסק דין שפורסם בביזפורטל. העניין עסק בעתירה בנושא החלת חוק מוסר תשלומים על מערכת הבריאות, והשניים אמנם הסכימו לדחות את העתירה, אך סולברג הביע התנגדות חריפה להערות עקרוניות שהוסיף עמית בנוגע ליחסים בין הכנסת לממשלה. הדברים פורסמו לראשונה על ידי איתמר לוין בביזפורטל.
העותרים פנו לבית המשפט לאחר שתקנות שאמורות היו להחיל את החוק על מערכת הבריאות לא הותקנו, למרות התחייבויות שהוצגו לאורך שנים בפני ועדת הכלכלה של הכנסת. הנשיא עמית קבע בפסק דינו כי לא הוכחה הבטחה מנהלית ברורה וחד־משמעית לגבי מועד קבוע להתקנת התקנות.
עמית הסביר כי החוק מעניק לשרים סמכות לבטל את ההחרגה של מערכת הבריאות, אך אינו מחייב אותם לעשות כן. עוד ציין כי מידת ההתערבות השיפוטית בהפעלת סמכות שיקול דעת היא מצומצמת במיוחד כאשר מדובר בשיקולים תקציביים ובמדיניות כלכלית.
אולם בסיום פסק הדין בחר הנשיא עמית להוסיף הערה עקרונית: "השתלשלות הדברים כפי שפורטה לעיל, ממחישה את חולשתה של הכנסת אל מול הרשות המבצעת". לדבריו, ההבטחות שניתנו לחברי ועדת הכלכלה נותרו "כחתימה על הקרח", ולפיכך ראוי שהמחוקק ישתמש בלשון החוק עצמו כדי להעניק תוקף להבטחות כאלה בעתיד.
השופט סולברג הסכים לתוצאה המשפטית של דחיית העתירה, אך הסתייג בחריפות מהמשך דבריו של הנשיא. "אינני רואה צורך להביע עמדה 'במבט צופה פני עתיד' באשר לאופן ההסדרה הראוי או האפקטיבי של הסוגיה", כתב.
לדבריו, אף שהמצב הנוכחי אינו מניח את הדעת, אין זה מתפקידו של בית המשפט לכוון את הרשויות לנתיב מסוים: "לא עלינו המלאכה לגמור; גם לא לסמן נתיב זה או אחר כמיטבי, או כרצוי יותר לפסוע בו".
סולברג הוסיף אמירה נוקבת במיוחד: "מוטב לנו גם לא לנפק המלצות למחוקק 'מכאן ולהבא' באשר לדרך פעולתו בכלל". הוא הבהיר כי אינו רואה הצדקה או תועלת באמירה שלפיה הפרשה ממחישה את חולשת הכנסת מול הממשלה.
השופט חאלד כבוב הצטרף לעמדת הנשיא עמית. העתירה נדחתה, והממשלה חויבה בהוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים.
0 תגובות