גורמי ביטחון בישראל מצביעים על סימנים המעידים כי ההנהגה הניצית באיראן מתכוננת באופן פעיל לאפשרות של הרחבת העימות האזורי, כך דווח היום (יום ב') באתר Ynet.
על פי הערכות בכירים במערכת הביטחון הישראלית, המצור הכלכלי והימי הכבד המוטל על איראן, יחד עם הפגיעה החמורה ביכולתה לייצא נפט, מסכנים את יציבות המשטר ואת יכולתו לממן את מנגנוני הביטחון ואת ארגוני הפרוקסי באזור. תסכול זה מונהג על ידי המנהיג מוג'תבא חמינאי וצמרת משמרות המהפכה, אשר לפי הדיווחים סבורים כי המערכה הדיפלומטית ומזכר ההבנות שפג תוקפו שימשו רק כיסוי אמריקני-ישראלי לרכישת זמן לקראת מתקפה נרחבת. כתוצאה מכך, גוברת ההערכה שאיראן אינה מתכננת להמתין עוד לשחיקתה הכלכלית, אלא עשויה ליזום בעצמה הסלמה שתשנה את המצב.
על פי הדיווח, התוכנית האיראנית כוללת הפעלת לחץ צבאי וכלכלי ישיר ועקיף על ארצות הברית וישראל. הקו המנחה של טהרן מבוסס על פגיעה בתשתיות אנרגיה קריטיות, שיבוש משמעותי של נתיבי השיט הבינלאומיים במצר הורמוז ובים סוף, ופגיעה בבעלות בריתה של וושינגטון.
ההיגיון האסטרטגי העומד מאחורי המהלך הוא יצירת זעזוע בשווקים העולמיים, העלאה חדה של מחירי הדלק והחשמל, ויצירת משבר כלכלי שיגביר את הלחץ הפוליטי הפנימי על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בוושינגטון, שם מתנהל ויכוח חריף על מחיר המערכה לקראת בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר, מבינים היטב כי שיבוש דרמטי באספקת האנרגיה העולמית עלול להפוך למכשול פוליטי משמעותי עבור הממשל הרפובליקני.
במקביל לאיומים ההתקפיים, במערכת הביטחון הישראלית והאמריקנית עוקבים בדאגה רבה, לפי הדיווח, אחר קצב השיקום הצבאי של איראן, שעל פי המודיעין שנאסף מתברר כמהיר מהצפוי. האיראנים ניצלו את תקופת הרגיעה היחסית כדי לבנות מחדש את מערכי הטילים והכטב"מים שנפגעו, תוך הידוק השליטה של משמרות המהפכה ומינוי מפקדים ותיקים מימי מלחמת עיראק לתפקידי מפתח מבצעיים ומודיעיניים.
דיווחים מודיעיניים אף מצביעים על כך שיועצים ומפקדים איראנים נשלחו לאחרונה לתימן, עיראק ולבנון כדי לתאם מתקפות משולבות. בתימן, בתיאום עם החות'ים, הוכנו מטרות איכותיות הכוללות נמלים ומתקני אנרגיה סעודיים, לצד פריסת אמצעי לחימה מתקדמים. כמו כן, נבחנות באיראן אפשרויות לפעולות חבלה בכבלי תקשורת תת-ימיים במפרץ הפרסי, ליזום תסיסה פוליטית בקרב אוכלוסיות שיעיות במפרץ ואף לבצע פשיטות קרקעיות מוגבלות.
נגזרת קריטית נוספת של המתיחות נוגעת לתוכנית הגרעין האיראנית. במרכז הדאגה הישראלית והאמריקנית עומד האתר התת-קרקעי המבוצר הסמוך לנתנז, המכונה "הר המכוש". תצלומי לוויין עדכניים מעידים על המשך עבודות חפירה ותנועה הנדסית ערנית סביב פתחי המנהרות במתחם, בשעה שפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אינם מורשים לבקר במקום. אף שאין נכון לעכשיו הוכחה פומבית לכך שמדובר במתקן העשרה פעיל, המבנה העמוק והמבוצר שלו מעורר חשש כבד כי הוא מיועד לשמש כ"פוליסת ביטוח" אסטרטגית עבור תוכנית הגרעין מפני תקיפה אווירית.
בתגובה להאצת ההתחמשות האיראנית, משרד הביטחון בישראל פועל להאצת קצב הייצור של מערכות ההגנה הרב-שכבתיות, ובמיוחד מיירטי "חץ", מתוך הבנה כי במערכה הבאה למלאי המיירטים תהיה חשיבות מכרעת לא פחות ממספר הטילים שבידי האויב.
התפתחות זו מעמידה את ישראל וארה"ב בפני דילמה אסטרטגית ומורכבת, כאשר לצד התיאום הביטחוני ההדוק נכנסים למשוואה גם שיקולים פוליטיים פנימיים. בירושלים נערכים הן לתרחיש של הגנה בפני מתקפה איראנית יזומה והן לאפשרות של מכת מנע ישראלית או אמריקנית, כאשר עיתוי הפעולה והיקפה יושפעו במידה רבה מהחלטותיו של הנשיא טראמפ. במקביל, גם הזירה הפוליטית בישראל עשויה להשפיע על המצב ככל שיתקרבו הבחירות המקומיות והארציות, כאשר לראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להיות אינטרס להציג פעולה נחרצת מול טהרן כהישג אסטרטגי.
המצב הנוכחי מייצר סיכון גבוה ל"חישוב מוטעה" – מציאות שבה כל צד עלול להנחית מכה מקדימה מתוך חשש שהצד השני עומד לתקוף אותו, דבר שמחייב דריכות מרבית במערכת הביטחון הן במערכי ההגנה והן ביכולת המעבר המהיר להתקפה.
0 תגובות