בהודעה חריגה שהוגשה הבוקר (שני) לבית המשפט העליון, מסרה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי המגעים לעיגון "מסמך העקרונות" בנהלים מחייבים קרסו לחלוטין. בהודעה, שהוגשה במסגרת ארבע עתירות מאוחדות לבג"ץ להעברת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו, מציגה היועמ"שית שורה של אירועים שלטענתה מעידים על "התנהלות שיטתית ונמשכת" הפוגעת בעצמאות המשטרה.
בין האירועים המפורטים במסמך, מתלוננת היועמ"שית על מכתב ששיגר השר למפכ"ל המשטרה בעניין השימוש ברימוני הלם בהפגנה החרדית בכניסה לבני ברק – ניסיון אותו מפרשת הפרקליטות כהתערבות פסולה בשיקול הדעת המבצעי של המשטרה. לטענת בהרב-מיארה, בעוד השר מעניק גיבוי נחרץ לשוטרים במקרים אחרים, הרי שבמקרה של המחאה החרדית הוא נוקט איומים בפיטורין.
ארבע ישיבות שלא הניבו פרי
ההודעה, שהוגשה על ידי סגנית מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה עו"ד שוש שמואלי וסגנה עו"ד מתניה רוזין, מפרטת כי בהמשך להחלטת בג"ץ מאפריל האחרון שנתנה תוקף של החלטה ל"מסמך העקרונות", התקיימו ארבע ישיבות צוות משותפות בראשות המשנה ליועמ"שית. הצוות כלל גורמי מקצוע ממשרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי, המשטרה ומזכירות הממשלה, ונדרש לנסח ארבעה נהלים מרכזיים.
אולם, לפי הדיווח, לאחר שלשכת השר העבירה הערות לנוסחים המעודכנים ב-24 ביוני, נותרו "פערים מהותיים" בין העמדות. בפרקליטות מבהירים כי פערים אלה משקפים דחייה של השר את עקרון הא-פוליטיות של המשטרה ואת האיסור על התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי מול אזרחי ישראל.
האירוע החרדי כדוגמה מרכזית
בפרק מיוחד העוסק בהתבטאויות והתערבויות בהפעלת כוח משטרתי, מביאה היועמ"שית כדוגמה את התייחסות השר לאירוע האלימות המשטרתית בהפגנה נגד חוק הגיוס בכניסה לבני ברק. על פי המסמך, לאחר ההפגנה פרסם השר הודעה לפיה נוכח ריבוי מקרים של שימוש ברימוני הלם מול אוכלוסייה אזרחית שלא לפי הנהלים, הוא יקיים דיון דחוף בנושא במטרה לוודא שהשימוש בהם יוגבל למקרים חריגים בלבד.
השר אף איים כי אם השימוש לא יוגבל – "לא יהיו רימוני הלם במשטרה". בהמשך לכך, שיגר השר מכתב למפכ"ל בו ציין כי הוא שוקל להביא לפיטורי שוטרים שחרגו מהמצופה מהם באירוע. היועמ"שית בחרה להציג פנייה זו כדוגמה ל"מסר בעייתי לשוטרים" המציב פער בין הטיפול במקרים שונים.
עיכובי מינויים וסיורים בשטח
במסמך מפורטות דוגמאות נוספות שלטענת היועמ"שית מהוות הפרה של צו הביניים ומתווה העקרונות. הפרקליטות מתלוננת על עיכובים ממושכים במינוי קצינים, בפרט במערך הייעוץ המשפטי והדוברות. בין היתר מוזכרים עניינם של רפ"ק רעות רוזנברג ממדור נזיקין וסנ"צ איציק אלפסי שמינויו לדובר אח"מ נעצר, לצד מקרים קודמים של הקצינות רינת סבן ורותי האוסליך.
כמו כן, ההודעה קובלת על סיורים שמקיים השר בערים ובשכונות – כגון סח'נין, יפו, טובא זנגרייה וג'ואריש ברמלה – בלוויית כוחות משטרה, תוך "חיכוך רב עם אזרחים" ופרסום הסרטונים ברשתות החברתיות. לטענת הפרקליטות, מהלכים אלה מטשטשים בין תפקידו המיניסטריאלי למניעיו הפוליטיים.
בנוסף, מוזכר ראיון טלוויזיוני מיום 17 ביולי שבו תיאר איש עסקים שיחת ועידה שקיים עמו השר יחד עם גורם משטרתי בכיר לצורך תיאום אבטחה אופרטיבית ברשת שבבעלותו – מה שמפורש כהתערבות מבצעית בלתי ראויה.
"אין מנוס מהתערבות שיפוטית"
בפרק הסיכום של המסמך מבהירה היועמ"שית כי ניסיונות ההידברות וגיבוש הנהלים מיצו את עצמם ואינם מספקים מענה אפקטיבי. לטענתה, התשתית העובדתית מלמדת על "התנהלות שיטתית ונמשכת" הפוגעת בעצמאות המשטרה ובשלטון החוק.
מסקנתה הברורה של היועמ"שית לבג"ץ היא כי הכלים החלופיים והניסיונות לעגן את הנהלים בהסכמה כושלים נוכח מה שהיא מגדירה כדחייה של השר את עקרון עצמאות המשטרה. בהרב-מיארה מדגישה כי נזקי הפגיעה בעצמאות המשטרה ובזכויות האדם מצטברים, בפרט בתקופת בחירות שבה הממשלה הפכה לממשלה יוצאת.
לפיכך, עמדת היועמ"שית היא כי אין מנוס מהתערבות שיפוטית ישירה של בית המשפט העליון לקבלת העתירות ולהורות על העברת השר לביטחון לאומי מכהונתו.
0 תגובות