דוח חריף שיתפרסם היום (רביעי) על ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים חושף תמונת מצב מדאיגה: בעוד הציבור הישראלי דורש שקיפות ומגיש מספר שיא של בקשות למידע, משרדי ממשלה רבים מתעלמים מחובותיהם, מעכבים תשובות ומסרבים למסור מידע – והכל על חשבון משלם המסים.
על פי הנתונים, במהלך שנת 2025 הוגשו לרשויות הממשלה 16,896 בקשות חופש מידע – זינוק של 21% לעומת השנה הקודמת. הרשויות שאליהן הוגשו מרבית הבקשות הן משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (2,422 בקשות), משרד החינוך (2,245), משטרת ישראל (1,525) ומשרד הבריאות (769).
משרד הבריאות בראש רשימת ההפרות
הדוח מצביע על כשל חמור במתן מענה לבקשות הציבור. רוב התלונות שהוגשו ליחידה – 82% מהן – עסקו באי-מתן מענה במועד הקבוע בחוק. כתוצאה מכך, נרשמה עלייה של 44% בסך התלונות המטופלות ביחידה.
משרד הבריאות ניצב בראש הרשימה המפוקפקת: במהלך שנת 2025 הוכרז לא פחות מ-45 פעמים כרשות שמפרה את החוק, ונגדו הוגשו 41 תלונות מוצדקות. בשלוש השנים האחרונות הוכרז המשרד כמפר חוק 116 פעמים.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוכרז כרשות מפרה 22 פעמים (28 תלונות מוצדקות), וצה"ל הוכרז כרשות מפרה 11 פעמים (18 תלונות מוצדקות). יצוין כי משרד התחבורה אף לא הגיש השנה דיווח כדין על פעילותו.
חריגות קיצוניות בלוחות זמנים
בגזרת לוחות הזמנים נרשמו נתונים חריגים במיוחד. צה"ל מוביל עם 75% מהמקרים שבהם המענה התעכב ונמסר רק לאחר יותר מ-120 ימים. משרד התקשורת עם 61.4%, משרד החוץ עם 34.8%, והמשרד להגנת הסביבה עם 34%.
מיליון שקלים בהוצאות משפט
מעבר לעיכובים, רשויות רבות בוחרות לדחות לחלוטין את הבקשות. שיעור הדחייה הגבוה ביותר נרשם במשרד המשפטים (45.2%), משרד העבודה (41.7%), הנהלת בתי המשפט (39.5%) ומשטרת ישראל (37.3%).
כאשר הרשויות מסרבות לענות, הציבור פונה לבתי המשפט. בשנת 2025 הוגשו 738 עתירות חופש מידע נגד רשויות ציבוריות, רובן (68.6%) על ידי עמותות. המשרדים המובילים במספר העתירות נגדם הם משרד התחבורה (61 עתירות), משרד הבריאות (49), צה"ל (46) ומשרד ראש הממשלה (23).
התוצאה בבתי המשפט מביכה עבור המדינה: מתוך 714 פסקי דין שניתנו, ב-88% מהעתירות נגד רשויות הממשלה – העתירה התקבלה ובית המשפט צידד במבקשי המידע. בעקבות ההפסדים הרבים, המדינה חויבה לשלם הוצאות משפט בסכום מצטבר של יותר מ-1.18 מיליון שקלים, בעוד שלטובתה נפסקו כ-56 אלף שקלים בלבד.
הסתרת דוחות כספיים ופעילות
הדוח מצביע על כשל חמור גם בפרסום מידע יזום שהחוק מחייב להנגיש לציבור. 30 משרדי ממשלה ויחידות סמך (35% מכלל הגופים המחויבים) לא פרסמו את הדוח השנתי לשנת 2024. בין הגופים הללו: משרד התקשורת, משרד הבריאות, רשות המים, שירות בתי הסוהר והמשרד לשירותי דת.
שורת גופים לא פרסמו אף דוח רבעוני על התקשרויותיהם הכספיות במהלך שנת 2025, בהם: משרד הרווחה, נציבות שירות המדינה, שירות בתי הסוהר, רשות מקרקעי ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה.
נקודות אור: הרשויות שכן מספקות מענה
לצד הנתונים השליליים, הדוח מציין לטובה מספר רשויות שהציגו ביצועים גבוהים. רשות האוכלוסין וההגירה מובילה את הרשימה עם 78.9% של בקשות שאושרו, משרד הרווחה והביטחון החברתי במקום השני עם 77.4%, הרשות הממשלתית למים ולביוב אישרה 66.8% מהבקשות, ומשרד הכלכלה והתעשייה סיפק מענה חיובי ל-66.6% מהפניות.
בגזרת המענה המהיר (בתוך 14 ימים) בלטו לטובה משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים.
"לבער את התופעה הפסולה"
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, עו"ד שלומי בילבסקי, מסר עם פרסום הנתונים: "הזכות למידע מהרשויות היא מיסודות הדמוקרטיה. יש לראות בחיוב את העלייה המשמעותית במספר הבקשות למידע מהממשלה, המעידה על מעורבות אזרחית גוברת ודרישה לשקיפות".
בילבסקי הוסיף: "על משרדי הממשלה להיערך למתן מענה הולם לדרישה זו, ולבער מכל וכל את התופעה הפסולה שעדיין קיימת כפי שעולה מן הדוח, של אי-מתן מענה לבקשות למידע".
0 תגובות