מחורבן לתקומה: במסגרת תחקיר שערך במיוחד לרגל צום תשעה באב, יצא יוסי עבדו למסע מטלטל בין בתי הכנסת שנחרבו וקמו מעפר בלב הרובע היהודי. בתחקיר שלווה ע"י הרב צבי גרינשפן תחשפו לעדויות נדירות, תגליות ארכיאולוגיות מרגשות וסיפורים מצמררים שלא סופרו על סוד התקומה של הרובע היהודי.
בית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי: עדות חיה לגירוש ספרד ונס התינוק בארון הקודש
בלב הרובע היהודי, בית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי, חלק מארבעת בתי הכנסת הספרדיים, עומד כעדות חיה לכוחה של הרוח היהודית. נבנה לפני למעלה מ-430 שנה, על פי האגדה במקום שבו שכן בית מדרשו של רבי יוחנן בן זכאי בתקופת החורבן, הוא מספר את סיפורם של מגורשי ספרד שמצאו בו מפלט ותקווה.
בית כנסת רבי יוחנן בן זכאי, יחד עם שאר בתי הכנסת הספרדיים, נבנה בעיקרו במאה ה-17, סביב שנת 1610. זה היה פרי צרכי הקהילה הספרדית שהגיעה לירושלים לאחר גירוש ספרד (1492) וגירוש פורטוגל (1497).
תיעוד נדיר: הרבי מזוטשקא יחף בבית מדרשו בתשעה באב
בתחילה, היהודים התפללו בבית הכנסת הרמב"ן, אך לאחר איסור עות'מאני על תפילה שם, החלו להיבנות "ארבעת בתי הכנסת הספרדיים" (רבי יוחנן בן זכאי, האיסטנבולי, אליהו הנביא והאמצעי), כשבית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי היה הראשון מביניהם.
על מנת לעקוף את החוק העות'מאני שאסר על בניית בתי כנסת גבוהים מגגות בתיהם של מוסלמים, נחפר בית הכנסת עמוק אל תוך האדמה, מה שהעניק לו פאר והדר מבפנים, בעוד מפלס הרחוב נותר גבוה ממנו.
בית הכנסת נחרב חלקית במלחמת העצמאות (1948), כשכל הרובע נפל לידי הלגיון הירדני. בתקופה זו הוא שימש כמחסה ל-1600 היהודים האחרונים שנותרו ברובע. רימונים הושלכו פנימה דרך החלונות, ורבים נהרגו.
לאחר מלחמת ששת הימים (1967), כשהרובע שוחרר, בית הכנסת שופץ ושוקם, וחזר לפעילות מלאה.
הוא שימש גם כאתר היסטורי להכתרת הראשונים לציון – הרבנים הראשיים הספרדיים של ארץ ישראל – מסורת הנמשכת למעלה מ-320 שנה, ונמשכה גם לאחר שיקום בית הכנסת (למעט בתקופת הכיבוש הירדני).
במהלך מלחמת העצמאות, כשהרובע היהודי נצור והליגיון הירדני צר על בתי הכנסת, אירע נס מרגש בבית הכנסת הזה: הרבנים של העיר העתיקה, הרב מניצבאך והרב חזן, הכניסו תינוק בן כמה חודשים לתוך ארון הקודש והתפללו לנס. במקביל, מפקדי ההגנה, טוויל ומוסה רוסנק, התכוננו להיכנע למפקד הלגיון הירדני, עבדאללה. באופן בלתי צפוי, 1600 היהודים האחרונים ברובע ניצלו.
לאחר הכיבוש, הירדנים בזזו את תכולת בית הכנסת, אך כשחזרו היהודים ב-1967, הם מצאו ספסל אחד אותנטי ששימש לשחזור שאר ספסלי בית הכנסת. ארון הקודש המרשים עצמו, שהגיע מקהילת ליבורנו באיטליה, מספר את סיפורן של קהילות יהודיות שנכחדו בשואה, אך ארונותיהן הובאו לישראל כחלק מהסכם עם ממשלת איטליה. נר תמיד עתיק מנחושת שהיה בבית הכנסת, התגלה ככלי כסף עם חוזה היסטורי חרוט עליו, המתאר תרומה מאיטליה לפני מאות שנים, וכולל תנאים לתפילות שעד היום מקוימים על ידי מתפללי בית הכנסת.
בית כנסת תפארת ישראל: מהמבנה הגבוה ביותר בעיר העתיקה לחורבה מפוצצת
זהו סיפורו הדרמטי של בית הכנסת תפארת ישראל, שפעם היה המבנה הגבוה ביותר בעיר העתיקה.
בית הכנסת תפארת ישראל, ידוע גם בכינויו "בית כנסת ניסן ב"ק", נבנה על ידי חסידי רוז'ין במאה ה-19, בין השנים 1857-1872. הוא נחשב לאחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר בירושלים, והיה המבנה הגבוה ביותר בעיר העתיקה (אחרי כיפת הסלע) עם כיפה מרשימה.
בית הכנסת נחרב לחלוטין במלחמת העצמאות. לאחר כיבוש הרובע היהודי על ידי הלגיון הירדני, מפקד הלגיון, עבדאללה א-תל, פוצץ אותו בכ"ט באייר תש"ח (8 ביוני 1948). הוא אף הביא מהנדסים מהצבא הנאצי לשעבר לצורך הפיצוץ. קיר הכניסה המקורי היחיד שרד את הפיצוץ והוא נשמר עד היום.
לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, בית הכנסת עמד בחורבותיו במשך עשרות שנים, סמל לחורבן הרובע היהודי. תושבי הרובע נהגו לקיים במקום טקסי קינות בתשעה באב לאור הנרות, כשכל המקום היה מרתף חרב.
בשנת 2017, החלו עבודות שיקום ובנייה מחדש של בית הכנסת, על בסיס תוכניות מקוריות. הפרויקט מורכב ביותר בשל מיקומו בלב הרובע וחוסר היכולת להכניס ציוד כבד, אך שואף להחזיר את בית הכנסת לפארו המקורי, כולל ציורי קיר וכיפה מרהיבים, המעתיקים את הציורים המקוריים שצוירו על ידי האמן יריב בן דיין.
הבנייה, הנמשכת כבר שש שנים, חושפת גם ממצאים ארכיאולוגיים מדהימים: מתחת לבית הכנסת התגלו גורן מתקופת בית ראשון, קיר מאותה תקופה, וכן עשרות כלים, קדים, בתי נר ומטבעות כסף מתקופת בית שני. כמו כן, נחשף מקווה טהרה מבית שני ומקווה טהרה נוסף שנבנה על ידי ניסן ב"ק עצמו ב-1864, במרחק של פחות מ-10 מטרים, המדגימים חיבור ייחודי של בית ראשון, שני ושלישי.
נוף העיר מכיפתו, ובמיוחד התצפית הישירה להר הבית ולכיפת הסלע, הפכו אותו למקום בעל משמעות רוחנית עמוקה – מקום שבו ניתן לראות את "מקום קודש הקודשים". מתפללים שהתפללו בו לפני 1948, וצאצאיהם, חולמים לחזור ולהתפלל בו שוב, כחלק מהתגשמות הפסוק "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".
בית כנסת החורבה: תקומה מרהיבה מתוך ההריסות, והבטחה ש"היהודים ישובו הנה"
איך קוראים לבית כנסת שנחרב פעמיים ועולה מחדש מן העפר? "החורבה". סיפורו של בית הכנסת הזה הוא אולי הדרמטי מכולם. ממבנה שהורשו לבנות הממלוכים, דרך בנייה מחודשת על ידי תלמידי הגאון מווילנה, ועד פיצוץ מכוון על ידי הלגיון הירדני – בית הכנסת החורבה מסמל את הנחישות היהודית לשוב ולבנות.
בית הכנסת נבנה לראשונה במאה ה-16, אך נהרס על ידי הממלוכים. לאחר מכן, במאה ה-18, ניסו תלמידי הגאון מווילנה לבנותו מחדש, אך נתקלו בקשיים בירוקרטיים וחובות שהובילו לחורבנו בשנת 1721.
הוא עמד בחורבנו במשך כ-140 שנה, ועל כך קיבל את שמו "החורבה".
בשנת 1864, לאחר מאמצים ממושכים ואיסוף כספים, נבנה בית הכנסת מחדש, והפך לאחד מבתי הכנסת המרכזיים והמפוארים בירושלים.
במלחמת העצמאות (1948), לאחר קרבות קשים על המבנה האדיר הזה, פוצץ בית הכנסת על ידי הלגיון הירדני, בהוראת מפקד הלגיון ה-10 הירדני, עבדאללה א-תל. עבדאללה א-תל, שנעזר במהנדסים נאצים לשעבר, כתב בדו"ח רשמי למפקדו ברבת עמון: "הפקודה בוצעה, בית הכנסת הוחרב". אך הוסיף בנימה אישית: "עכשיו שהחרבתי את בית הכנסת החורבה, בטוחני שהיהודים נפלו לייאוש גדול והם יותר לא ישובו הנה".
אולם, בניגוד לתחזיתו, ישראל החליטה לשקם ולבנות את בית הכנסת מחדש. עבודות השחזור החלו בשנת 2000, ובית הכנסת נחנך מחדש בפאר והדר בשנת 2010, על פי תוכניותיו המקוריות מטורקיה. קיר המזרח המקורי שרד את הפיצוץ, וכך גם ארון הקודש, המשוחזר עם ציפוי זהב 24 קראט כפי שהיה לפני 160 שנה.
בית הכנסת הרמב"ן: העתיק ביותר בירושלים
עמודים רומאיים עתיקים, בני 2,000 שנה, משולבים בבית כנסת בן 757 שנה. בית הכנסת הרמב"ן, בית הכנסת העתיק ביותר בירושלים, שנבנה על ידי הרמב"ן בכבודו ובעצמו.
בית הכנסת הרמב"ן נבנה על ידי הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) בשנת 1267, לאחר שהגיע לירושלים. הוא מצא בעיר שני יהודים בלבד, וביחד איתם הפך אותו לבית כנסת פעיל. הוא מציין במכתביו למשפחתו כי המקום נועד "לרבים הבאים מכל גלילות הארץ ומדמשק ומחלב, הרואים את חורבנה של ירושלים ובאים לבכות עליה".
במהלך השנים, בית הכנסת עבר תהפוכות רבות. הוא נחרב ושוקם מספר פעמים עקב גזרות ואיסורים שונים.
במלחמת העצמאות (1948), כשנפל הרובע היהודי לידי הירדנים, המבנה לא זוהה כבית כנסת על ידם, כיוון שתפילות בו נאסרו עוד קודם. במקום זאת, הוא שימש כדיר חמורים בתקופת השלטון הירדני.
לאחר מלחמת ששת הימים (1967), כשהרובע שוחרר, בית הכנסת שופץ וחזר לשמש כמרכז תפילה ולימוד חשוב ברובע היהודי. כיום, הוא פועל ככולל פעיל, בראשותו של הגאון רבי אביגדור נבנצל.
בבית הכנסת משולבים עמודים רומאיים עתיקים, שנלקחו מהקרדו (הרחוב הרומאי) הסמוך, ומשמשים כתומכי תקרה, כאשר חלקם אף הפוכים – עדות חיה להיסטוריה העשירה של המקום. לאחרונה, במהלך שיפוצים, התגלה בור מים עתיק במרתף בית הכנסת, המוזכר בכתבים עתיקים של רבי משה בוסולה ורבי עובדיה מברטנורא מלפני יותר מ-500 שנה, ומתארים בית כנסת צר וארוך שדורש תאורה מלאכותית גם ביום.
תודות:
- לרב צבי גרינשפן על התיאומים עם כל התושבים
- להרצל בן ארי - מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע היהודי בירושלים
- שלומי - מנהל ארבעת בתי הכנסת הספרדיים
- ועד עדת הספרדים ארבעת בתי הכנסת הספרדים ע"ש רבן יוחנן בן זכאי
- אביתר אילן - גבאי בית הכנסת אליהו הנביא
- צופיה מיזלס - על הצילומים
0 תגובות