
בעוד המלחמה באוקראינה נמשכת ללא הפסקה כבר ארבע שנים, נשיא המדינה וולודימיר זלנסקי ביצע השבוע מהלך דיפלומטי נועז במיוחד. בסיור של שלושה ימים בבירות המפרץ העשירות – ריאד, אבו דאבי ודוחא – הוא הציג את הניסיון הקשה של ארצו כנכס אסטרטגי יקר ערך. המסר המרכזי שהעביר לשליטי האזור היה ברור וישיר: "אנחנו יודעים איך לעצור את הכטב"מים של איראן, ואנחנו מוכנים לשתף בידע הזה".
המהלך מגיע בעיתוי מדויק במיוחד עבור כיכר השבת. בשעה שישראל ממשיכה להתמודד עם איום הכטב"מים האיראניים, והמערכת הביטחונית שלנו מנהלת ויכוח פנימי על דרכי היירוט היעילות, אוקראינה מציעה פתרון שנבדק בשטח במשך שנתיים רצופות של לחימה.
כיפת ברזל אוקראינית במדבר
על פי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, ההסכמים שנחתמו במהלך הביקור מתמקדים בנקודת התורפה הכואבת ביותר של מדינות המפרץ: האיום המתמשך של כטב"מים וטילים מצד איראן ושלוחיה. אוקראינה, שהתמודדה עם אלפי כטב"מי "שאהד" איראניים מאז תחילת המלחמה, צברה ידע מבצעי שאין דומה לו בעולם המערבי.
כפי שפורסם בכלי תקשורת זרים, משלחות של מומחים אוקראיניים כבר החלו להגיע למדינות המפרץ כדי להטמיע את המערכות החדשות. מדובר בטכנולוגיה שעברה מבחן אש אמיתי, בניגוד למערכות רבות אחרות שנבדקו רק בתנאי מעבדה או בתרגילים.

אינטרסים משותפים במיליארדים
ההיגיון העסקי והביטחוני מאחורי המהלך פשוט אך יעיל. מדינות המפרץ מחפשות מערכות הגנה שהוכיחו את עצמן בקרב אמיתי, בעוד אוקראינה זקוקה נואשות לגיוון מקורות המימון שלה ולפתיחת שווקי נשק חדשים. על פי הערכות, שיתוף הפעולה עשוי להתרחב בעתיד הקרוב גם לייצור משותף של מערכות הגנה על אדמת המפרץ, מה שיזרים מיליארדי דולרים לקופה המדולדלת של קייב.
יצוין כי זלנסקי התייחס בראיון לערוץ ישראלי גם לקשר בין רוסיה לאיראן בנושא הכטב"מים. "ראינו כמה רכיבים מאחד ה'שאהדים' שפגע באחת המדינות במזרח התיכון. אלו היו רכיבים רוסיים", ציין הנשיא, תוך שהוא מבהיר כי הקשר בין שתי המדינות הולך הרבה מעבר למה שידוע בציבור.

הנשק הסודי: מיירט "סטינג"
אחד הנכסים המרכזיים שאוקראינה מציעה הוא מזל"ט היירוט "Sting" – כלי נשק קטן ומהפכני שמיוצר במדפסות תלת-ממד ונראה כמעט כמו צעצוע, אך מצליח להוכיח כי ניתן לנצח את האיום האיראני בשבריר מהעלות המקובלת. בעוד מערכות הגנה אווירית קונבנציונליות כמו "פטריוט" עולות מיליוני דולרים לכל שיגור, ה-Sting עולה בין 1,000 ל-2,500 דולר בלבד.
למרות שיותר מעשר מדינות, בהן קטר ואיחוד האמירויות, כבר פנו לקייב בבקשה לרכוש את הטכנולוגיה, זלנסקי וממשלתו שומרים בשלב זה על איסור ייצוא גורף. "העדיפות שלנו היא הגנת אוקראינה", הבהיר דובר החברה המייצרת. עם זאת, הנשיא האוקראיני רומז כי הוא מוכן לשיתוף פעולה עם מדינות שיש להן אינטרסים משותפים מול איראן.


המשמעות עבור ישראל
המהלך האוקראיני במפרץ מעורר עניין רב גם בירושלים. בשעה שמערכת הביטחון הישראלית מתמודדת עם איומים איראניים מתמשכים, הניסיון המבצעי של אוקראינה בהתמודדות עם אותם כטב"מים בדיוק יכול להיות בעל ערך רב. זלנסקי אף הצהיר בפומבי כי "יש לשנינו אינטרסים משותפים, אני מוכן לדיאלוג" – מסר שמופנה גם לכיוון ישראל.
כידוע, איראן הזהירה לאחרונה את אוקראינה שהיא הפכה ל"מטרה לגיטימית" בשל סיוע שהעבירה לישראל. זלנסקי הגיב בנחישות: "אנחנו לא מפחדים ממסרים כאלה, אנחנו חיים עם מסרים כאלה מדי יום במהלך ארבע השנים האחרונות".
עדכונים נוספים יפורסמו ככל שיתקבלו פרטים על היקף שיתוף הפעולה בין אוקראינה למדינות המפרץ, ועל השלכותיו האפשריות על ישראל.










0 תגובות