האנליזה של תוצאות הלחימה באיראן מצביעה על פער נרחב בין ההישגים הצבאיים בשטח לבין המציאות המדינית המסתמנת.
הדיפלומט האמריקני הבכיר לשעבר, דניס רוס, הגדיר בשיחה עם 'רויטרס' את תמונת המצב הנוכחית וקבע כי "היו הצלחות צבאיות טקטיות יוצאות דופן ולא היו הישגים אסטרטגיים בסיסיים. אין תיק שנסגר".
המערכה, שנפתחה ב-28 בפברואר בסדרת תקיפות מסיביות של ארצות הברית וישראל, נועדה להביא לשבירתו של המשטר האסלאמי, אך בפועל היא מסתיימת בחוסר הכרעה אשר מותיר את איראן חבולה ופגועה, אך רחוקה מקריסה.
ההשלכות הפנימיות של הלחימה מלמדות על התחזקות דרמטית של הגורמים הקיצוניים ביותר בהנהגה האיראנית. אנליסטים אזוריים מדגישים כי הפסקת האש המסתמנת תבסס את שליטתם של משמרות המהפכה על מוקדי הכוח במדינה באופן חסר תקדים.
דייוויד שנקר ממכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון הסביר בשיחה עם 'רויטרס' את השינוי הפוליטי הפנימי בטהראן וציין כי "לפני כן הם היו הכוח מאחורי כס המלכות, ועכשיו הם הכוח". המבנה הכלכלי והבסיס הצבאי-תעשייתי של המדינה אמנם נפגעו קשות, אך המערכת השלטונית יוצאת מהעימות כשהיא מלוכדת מבעבר.
במסגרת המגעים הדיפלומטיים, נסוג הממשל האמריקני במידה ניכרת מיעדי המלחמה המקוריים שלו.
וושינגטון זנחה לחלוטין את הדרישה לפירוק מערך הטילים הבליסטיים של איראן, החלטה המעוררת תסכול עמוק בישראל ובמדינות המפרץ. משטר האייתוללות הצליח לשמר את רשת בעלות הברית האזוריות שלו ואת יכולת ההרתעה העיקרית שלו, הכוללת את המשך העשרת האורניום והשליטה המעשית בנתיבי האנרגיה במפרץ הפרסי. איראן רואה בהבנות הללו הזדמנות חיונית לרכישת זמן ולייצוב המערכת הכלכלית הפנימית ללא ויתור על נכסיה האסטרטגיים.
הסכם הביניים המתווה כעת מבוסס על נוסחה של שקט תמורת הקלה כלכלית ממוקדת. טהראן תיאלץ להסיר את המצור המעשי שהטילה על מצר הורמוז, ובתמורה תזכה לשחרור מיידי של נכסים פיננסיים מוקפאים בשווי של כ-12 מיליארד דולרים. כדי למנוע את פיצוץ השיחות, נאלץ הנשיא דונלד טראמפ לקבל את הזיקה שקבעה איראן בין הזירות, והפעיל לחץ מדיני כבד על ישראל לעצור את תקיפותיה בביירות ובפרבריה הדרומיים, מתוך חשש כי הסלמה בלבנון תביא לנעילת מצר הורמוז מחדש.
ההסדר המסתמן מעורר ביקורת נוקבת בוושינגטון, שם משווים אותו להסכם המעצמות משנת 2015, ממנו פרש טראמפ עצמו בשנת 2018 בטענה לפגיעה באינטרסים האמריקניים.
שנקר הודה כי טראמפ ניסה להימנע מהדמיון להסכם ההיסטורי, אך הבהיר כי "אני לא בטוח שיש דרך לעקוף את זה". חוסר שביעות הרצון בולט במיוחד בישראל, שם מביטים בדאגה על הסכם שאינו פותר את איומי היסוד. כפי שסיכם דניס רוס, הפוגה זו אינה מסמנת את קץ המערכה, שכן "עבור ישראל ואיראן, הפרק הזה של המלחמה אולי הסתיים, אך הסכסוך אינו מסתיים".
0 תגובות