בצעד דרמטי שמגיע על רקע המתיחות הביטחונית הקיצונית במפרץ הפרסי, הודיע אמש (שלישי) משרד האוצר האמריקני על הטלת סנקציות חריפות נגד "נוביטקס" (Nobitex) - בורסת הקריפטו המובילה באיראן. המהלך כולל גם סנקציות אישיות נגד צמרת הנהלת הבורסה והאוליגרכים העומדים מאחוריה, במטרה לנתק את צינורות המזומנים החשאיים של המשטר בטהרן.
ההחלטה על הסנקציות מגיעה כהמשך ישיר לתחקיר שפרסמה סוכנות הידיעות "רויטרס" במאי 2026. על פי הודעת משרד האוצר, הבורסה סיפקה "תמיכה משמעותית" לממשלת איראן ושימשה כלי שרת מרכזי של זרועות הביטחון של המשטר, כולל משמרות המהפכה והבנק המרכזי האיראני.
"המשטר בחר לשתף פעולה עם טכנולוגיות דיגיטליות"
שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, מסר בהצהרה נוקבת: "בעוד שכלכלת איראן נמצאת בנפילה חופשית, המשטר בחר לשתף פעולה עם טכנולוגיות של נכסים דיגיטליים עבור האג'נדה המושחתת שלו, הכוללת התחמקות מסנקציות והעברת עושר אל מחוץ למדינה".
הסנקציות כוללות חסימת יכולתה של "נוביטקס" לעבוד עם זירות מסחר בינלאומיות וספקי נזילות, מה שמונע ממשמרות המהפכה להלבין הון, לרכוש ציוד צבאי בחו"ל, או להבריח נכסים למקלטי מס במערב. בנוסף, הוכללו ברשימה השחורה מנכ"ל הבורסה, אמיר חוסיין ראד, ושני האחים המייסדים: סייד מוחמד עלי אגהאמיר מוחמד עלי וסייד מוחמד אגהאמיר מוחמד עלי.
שושלת ח'ראזי: הקשר החשאי לצמרת השלטון
התחקיר שקדם לסנקציות, המבוסס על ניתוחי בלוקצ'יין של חברות מודיעין פיננסי ועל עדויות של עובדים לשעבר, חשף כיצד הפכה הבורסה לצומת מרכזי שעיבד מאות מיליוני דולרים עבור הבנק המרכזי של איראן ומשמרות המהפכה.
הבורסה הוקמה ומנוהלת על ידי שני אחים - עלי ומוחמד. ברישומי התאגידים התגלה כי בתחילת הדרך הסתירו האחים את שם משפחתם האמיתי - ח'ראזי, ונרשמו תחת שם משפחה נדיר שאינו בשימוש פומבי, במטרה להסוות את קשריהם לחלונות הגבוהים ביותר ברפובליקה האסלאמית.
הסבא שלהם היה אייתוללה שלימד בצעירותו את מוג'תבא, בנו של המנהיג העליון עלי חמינאי, ושימש כחבר במועצת המומחים - הגוף הבוחר את המנהיג העליון. האב, האייתוללה באקר ח'ראזי, היה מעורב בהקמת משמרות המהפכה ב-1979 ושימש כמזכ"ל ארגון חיזבאללה האיראני. הדוד, כמאל ח'ראזי, שר החוץ לשעבר ויועץ בכיר להנהגה, נהרג לאחרונה בתקיפה בטהרן. דודתם של האחים נשואה לאחיו של מוג'תבא חמינאי.
גשר לשוק העולמי ומדריכים להתחמקות
על פי הממצאים, "נוביטקס" שימשה כצינור להעברת עשרות עד מאות מיליוני דולרים בעסקאות הקשורות לגופים הנמצאים ברשימות השחורות. הבורסה הצהירה בגלוי כי מטרתה לאפשר לאיראנים לפעול "תחת צל הסנקציות", ואף סיפקה למשתמשיה מדריכים והנחיות כיצד להימנע מניטור מערבי, בין היתר על ידי פיצול עסקאות ושימוש במספר ארנקים דיגיטליים במקביל.
הבורסה מצהירה על כ-11 מיליון משתמשים - יותר מ-10% מאוכלוסיית איראן. אזרחים רבים, שנחסמו מהמערכת הבנקאית העולמית וסובלים מאינפלציה דוהרת ומטבע מקומי קורס, השתמשו בפלטפורמה כדי להגן על כספם באמצעות רכישת קריפטו.
משרד האוצר ציין כי בעקבות תחילת הפעולות המבצעיות של ארה"ב באיראן, "נוביטקס" שיחקה תפקיד פעיל בהגנה והעברת נכסים אל מחוץ למדינה כדי להגן על עושר המשטר, למרות השבתות האינטרנט שהוטלו במדינה.
מכה קודמת: מתקפת סייבר ב-2025
למרות חסות המשטר, הבורסה לא הייתה חסינה לחלוטין. בשנת 2025 היא נפגעה ממתקפת סייבר חמורה, במסגרתה נגנבו מטבעות קריפטו בשווי מוערך של כ-90 מיליון דולר. עם זאת, החברה הצליחה לשרוד את האירוע ופיצתה את הלקוחות שנפגעו.
המהלך האמריקני מגיע על רקע לילה סוער במפרץ הפרסי, בו שיגרה איראן טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר בסיסים אמריקניים בכווית ובחריין. כפי שדווח כאן בבבלי, המתקפה האיראנית הגיעה בעקבות תקיפות אמריקניות קודמות באזור מצר הורמוז.
הסנקציות על "נוביטקס" הן חלק ממדיניות רחבה יותר של ממשל טראמפ להחמיר את הלחץ הכלכלי על טהרן. כפי שדווח קודם לכן, וושינגטון מקדמת מה שמכונה "זעם כלכלי" - מהלך שנועד לנתץ את רשתות הצללים של האליטה האיראנית ולייבש את מקורות המימון של רשתות הטרור.
0 תגובות