כמעט שנתיים לאחר חיסולו של יחיא סינוואר באוקטובר 2024, הודיע ארגון הטרור חמאס רשמית כי חליל אל-חיה נבחר לראש הלשכה המדינית. אל-חיה, ראש חמאס בפועל ברצועת עזה וראש משלחת המשא ומתן של הארגון, גבר על חאלד משעל בהצבעה שהתקיימה בקרב חברי מועצת השורא.
ההכרעה מסמנת שינוי משמעותי בהנהגת הארגון: אל-חיה נחשב למקורבו של סינוואר ולבעל ברית הדוק של הציר האיראני, בעוד משעל, ראש חמאס בחו"ל השוהה בקטאר, ייצג קו עצמאי יותר מול טהרן ושמר על זיקה הדוקה לקטאר ולטורקיה. הבחירה מעבירה את מרכז הכובד של התנועה בחזרה לרצועת עזה.
תהליך הבחירה: הצבעה בשלושה סיבובים
על פי דיווח בעיתון "אל-קודס אל-ערבי", חברי מועצת השורא בעזה הצביעו "כמעט פה אחד" בעד אל-חיה. ההכרעה הסופית התקבלה לאחר שקלול הקולות מיהודה ושומרון ומהחו"ל, כאשר אל-חיה גבר על משעל ב"זירת עזה" בסיבוב שלישי, לאחר שבשניים הקודמים לא הושג הרוב הדרוש.
בתהליך השתתפו באופן חסר תקדים גם אסירים ביטחוניים השוהים בבתי כלא בישראל, שהצבעתם הועברה בדרכים חשאיות. תקנון חמאס מחייב בחירות מדי ארבע שנים, אך בשל המלחמה הוקמה מועצה פיקודית זמנית בראשות מוחמד דרוויש ("אבו עמר חסן"), לצד ראשי שלושת המחוזות ומזכיר חסוי.
בעקבות הבחירה, עלי אל-עמודי צפוי להתמנות לראש הלשכה המדינית בעזה, בעוד זאהר ג'בארין ימשיך להחזיק בתיק הגדה המערבית. מרכז הכובד של התנועה נשאר ברצועת עזה, בניגוד לתקופת משעל שפעל מקטאר.
מי הוא חליל אל-חיה?
ח'ליל אסמאעיל אבראהים אל-חיה ("אבו אוסאמה") נולד ב-1960 ברצועת עזה. הוא נבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית ב-2006 מטעם עזה, כיהן כסגנו של סינוואר וכראש משרד ההסברה של הארגון. בעבר התגורר בשג'אעייה וכיום מתגורר בקטר.
אל-חיה ישב בכלא הישראלי בתחילת שנות ה-90. בשנת 2025 נכשל ניסיון חיסול שלו בקטר על ידי חיל האוויר והשב"כ, ובאותה שנה פורסם כי הרשויות בקטר דרשו ממנו למסור את נשקו האישי.
בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה האסלאמית בעזה (1983), תואר שני במדע החדית' מאוניברסיטת ירדן (1989) ודוקטורט מאוניברסיטת הקוראן בסודאן (1997), הצטרף אל-חיה ל"אחים המוסלמים" בתחילת שנות ה-80 ולחמאס במהלך האינתיפאדה הראשונה.
הוא עמד בראש סיעת "השינוי והרפורמה" ב-2006, כיהן כחבר הלשכה המדינית והשתתף בשיחות הפיוס מול פת"ח (הסכמי קהיר 2009 ושאטי 2014). ביתו הותקף במבצע "שומר החומות" (2021), אז מונה לסגנו של סינוואר. באוקטובר 2024 מונה למנהיג חמאס ברצועה.
המחיר המשפחתי הכבד
אל-חיה נשוי ואב לשבעה. לאורך השנים שילמה משפחתו מחיר כבד על פעילותו: ב-2007 נהרגו שבעה או שמונה מקרוביו, בהם שני אחיו, בתקיפות ישראליות. ב-2008 נהרג בנו חמזה, מפקד ברקטות של עז א-דין אל-קסאם, בתקיפה אווירית.
ב-2014, במהלך מבצע "צוק איתן", נהרגו בנו הבכור אוסאמה (מפקד חמאס בשג'אעייה), כלתו ונכדו בתקיפה על ביתו. ב-2025 נהרג בנו המאם בתקיפה ישראלית בדוחה שמטרתה הייתה להתנקש באל-חיה עצמו.
כפי שדיווחנו בבבלי, ב-2026 נפצע בנו עזאם, מחבל נוח'בה, אנושות בתקיפה בעזה. אל-חיה מכחיש בתחילה את הדיווחים על מותו, אך לפי מקורות פלסטיניים עזאם מת מפצעיו במאי 2026.
עמדותיו: דחיית ישראל וצידוק הטבח
אל-חיה דוחה את החלטת החלוקה של האו"ם וקורא להקמת מדינה פלסטינית על כל שטח ארץ ישראל המנדטורית. בעצרת ב-2014 הצהיר כי ישראל היא "ישות מפלצתית שמיועדת להיעלם". ב-2021 תקף את הסכמי אברהם, כינה אותם "דקירה בגב העם הפלסטיני" וטען כי ישראל "חלשה מקורי עכביש".
בריאיון ל"ניו יורק טיימס" (נובמבר 2023) צידק את טבח 7 באוקטובר וטען כי היה צורך ב"פעולה גדולה כדי לשנות את המשוואה" ולהחזיר את הסוגיה הפלסטינית לשולחן. הוא הבהיר כי "מטרת חמאס היא לא לנהל את עזה ולהביא מים או חשמל, אלא להפוך את המצב לגמרי".
אל-חיה מייצג את הקו הרדיקלי בארגון, המקורב לאיראן ושואף להעמיק את הברית עם טהרן – בניגוד לקו "הפרגמטי" יותר של חאלד משעל. כפי שדיווחנו בעבר, בכירי חמאס בטורקיה ובמצרים נוקטים באמצעי זהירות מחמירים בעקבות האיומים הישראליים, ויש הערכות כי הלשכה המדינית עשויה לעבור בעתיד לטהרן.
0 תגובות