מדי שנה מפרסמת העיתונות הכלכלית את מדד "100 המשפיעים" שלה. בין דפי המגזין השנתי של 'כלכליסט' בחר הפרשן שחר אילן להקדיש מקומות נרחבים לציבור החרדי – במקום ה-21 ובמקום ה-90. אלא שבמקום להבין את שורש כוחה של היהדות הנאמנה, שוב נשלף ארסנל המושגים השחוק: "משתמטים", "עבריינים בפועל או בדרך".
הבחירה הוויזואלית של העיתון ממחישה לבדה את עומק העיוורון המכוון: במקום ה-21, שבו מושחרים עשרות אלפי בחורי הישיבות כ"משתמטים שרואים בעצמם אליטה נבחרת", נבחרה תמונה זועקת של הפגנות וחיכוכי רחוב, כאילו זהו מהות יומם של בני התורה. לעומת זאת, את תמונת בית המדרש המאיר שמרו שם למקום ה-90 – שיועד דווקא למיזמי "ישיבות ההסדר החרדיות", אותם מסלולים ממוסגרים שמטרתם לחלן, לשנות ולנתב את הצעיר החרדי אל עולם הטכנולוגיה, הפרנסה והצבא.
כשמביטים על הדברים בעין של תורה, התמונה מתהפכת לחלוטין. ברשימת המשפיעים האמיתית של שנת תשפ"ז אין מאה מקומות. יש בה 217,000 לומדים המסתופפים וממיתים עצמם באהלה של תורה.
ארכיטקטורת הבריאה מול פריזמת האקסל
מחאה מול בית בכיר במשטרה
ב'כלכליסט' מגדירים בלעג דק את הרוח היהודית: "הצעירים החרדים גדלים על האתוס שהעולם קיים מכוח לימוד התורה שלהם, והם אליטה נבחרת בתוך העם הנבחר". מבחינת המבט החילוני-כלכלי, מדובר באשליה מגזרית שנועדה להצדיק התחמקות מנטל. אך עבור מי שמאמין באלוקי ישראל ובתורתו, זוהי המציאות הבסיסית ביותר.
הנביא ירמיהו הכריז בשם ה': "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה – חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי". חז"ל במסכת שבת (פח ע"א) ביארו כי הקדוש ברוך הוא התנה עם שמיים וארץ תנאי מפורש: אם ישראל מקבלים ועוסקים בתורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – העולם כולו חוזר לתוהו ובוהו. במדרש רבה (א, א) נאמר: "הביט בתורה וברא את העולם". התורה היא תוכנית האב; כל תנועה במציאות הגשמית, כל נשימה של הטבע והאנושות, נשאבת מהאותיות שמהדהדות בבתי המדרש.
רבי חיים מוולוז'ין בספרו 'נפש החיים' (שער ד') קובע זאת באזהרה ברורה: אילו היה העולם כולו מתרוקן מהגיית התורה אפילו לשנייה אחת בודדת, כל היקום כולו, מערכות השמש והגלקסיות, היה מתאפס וחוזר לחלל ריק. הבחור שמתייגע בשעות הצהריים על תוספות מוקשה במסכת בבא קמא אינו "מנותק מהמציאות" – הוא זה שמחזיק את האטומים של המציאות שלא יתפרקו.
הפיתויים המהונדסים וסיר הבשר המודרני
אותם מנסחי מדיניות בתקשורת ובממשל מציגים בגאווה את מיזמי "הישיבות הטכנולוגיות" וישיבות ההסדר החרדיות, עם הבטחות לתקציבים מוגדלים, שילוב ביחידות סייבר ומחשבים תחת הסיסמה של "שירות ככלי לפרנסה".
הם מנסים לפתות את הנוער במנעמי העולם הזה – במקצועות זוהרים, בתארים וברווחה אישית, תוך ניסיון לפרוץ את חומות בית המדרש מבפנים. אולם כפי שאילן עצמו נאלץ להודות בכתבתו: המספרים הללו נותרים שוליים וזניחים. למרות קמפיינים משומנים, למרות מיליארדים שנשפכים על תוכניות שילוב והסדר, הציבור החרדי מקיא מתוכו את הניסיונות לטשטש את הגבולות. בוגרי המסלולים הללו משלמים מחיר חברתי כבד, לא מתוך רוע – אלא מתוך הבנה קהילתית עמוקה שקדושת התורה הטהורה אינה עומדת למשא ומתן ולא תומר בתלוש משכורת של חברת הייטק.
מול סנקציות, מעצרים וגזירות: פריחה חסרת תקדים
בכתבה מוזכרים בסיפוק הנתונים על 22 אלף צעירים שהוכרזו כמשתמטים ומוגדרים "עבריינים", לצד ביטול סבסוד מעונות יום, איומי מעצר בנתב"ג, קיצוץ מלגות ושלילת תקציבי ישיבות. המערכת המשפטית והכלכלית מפעילה את מלוא כובד משקלה כדי להרעיב, להצר ולהכניע את לומדי התורה.
והתוצאה? הפוכה לחלוטין. ככל שהרדיפה גוברת, כך מתברר חוסנו של עולם הישיבות:
- ישיבות קטנות (גילאי 14–17): כ-47,000 נערים שמוותרים על גירויי הרחוב והמסכים, ומקדישים את נעוריהם למשמעת ברזל של שטייגן מבוקר עד ליל.
- ישיבות גדולות (גילאי 18–21 ומעלה): כ-45,000 בחורים – הליבה המותקפת ביותר – העומדים כחומה בצורה מול צווי גיוס ואיומים פליליים, וממלאים את ספסלי בית המדרש עד אפס מקום.
- אברכי כוללים (נשואים): כ-125,000 אברכים הבוחרים להצטופף בדירות שכורות, להסתפק בקצבה זעומה ולסמוך על פרנסת נשותיהם הצדקניות, רק כדי להמשיך להגות בתורה יום אחר יום.
בסך הכל, ערב שנת תשפ"ז, ניצבים 217,000 לומדי תורה בפועל. מספר חסר תקדים בהיסטוריה היהודית כולה – ממעמד הר סיני, דרך ישיבות סורא ופומבדיתא, ועד וולוז'ין ומיר שלפני השואה.
הלב הפועם של האומה
בספר 'הכוזרי' (מאמר שני) מדמה רבי יהודה הלוי את עם ישראל, עם הספר, נושאי דגל התורה, ל"לב באיברים". הלב חבוי עמוק בתוך כלוב הצלעות. הוא אינו נוצץ כעיניים, אינו פועל כלפי חוץ כידיים, ואינו נראה בתמונות הראווה. אך ברגע שהלב נחלש – כל הגוף מתמוטט.
מי שאינו מאמין רואה ב-217 אלף הלומדים נטל תקציבי ו"עבריינים פוטנציאליים". אך מי שעיניו בראשו מבין: אותם אלפים הם כוחות המגן האמיתיים של עם ישראל. הם עומדים בחזית הרוחנית מול שממה תרבותית, מול חומריות מתפרצת ומול ניסיונות כפייה של שלטון שממאן להכיר במקור חיותו.
בזמן שהעיתונות התל-אביבית תמשיך לדרג מנכ"לים, פוליטיקאים וגנרלים ברשימות חולפות של מאה משפיעים – עם הנצח מביט בגאווה על 217,000 המשפיעים האמיתיים שלו. בזכותם השמש זורחת, הגשמים יורדים, ועם ישראל חי וקיים.
0 תגובות