נשיא המדינה, יצחק הרצוג, חשף בראיון מיוחד שהעניק למגזין הפנימי של חטיבת "החשמונאים" את המטרות המקוריות של ועדת טל, שבה כיהן כחבר בשנת 2000 מתוקף תפקידו כמזכיר ממשלת ברק. לדבריו, החזון שעמד מאחורי הוועדה לא הסתכם בגיוסם של צעירים חרדים שאינם לומדים בישיבות, אלא נועד להכשיר את הקרקע גם לגיוס תלמידי ישיבות בעתיד.
"מבחינתי, זה היה החזון: לראות צעירים חרדים שאינם חובשי ספסל הלימודים הולכים להתגייס ולשרת. אחר כך, כמובן, גם מי שלומד — כל אחד לפי המסלולים שיתפתחו", אמר הרצוג בראיון, תוך שהוא מציג במפורש את היעד שאליו כיוון כחבר בוועדה הציבורית.
הרצוג גולל בראיון את נסיבות הקמת הוועדה: "הייתי חבר ועדת טל. זו ועדה מכוננת שהוקמה בשנת 2000, כשקמה ממשלת אהוד ברק, בעקבות פסק הדין הראשון בנושא. בראש הוועדה הציבורית עמד השופט צבי טל. הייתי אז מזכיר הממשלה וחבר בוועדה, שהוקמה כדי להביא פתרון משפטי לסוגיית גיוס בני הישיבות, לאחר שבית המשפט העליון אמר: אתם חייבים חוק".
הנשיא הרחיב על דמותו של יו"ר הוועדה: "מי היה השופט צבי טל? הוא היה ניצול שואה, אדם שלחם במערכות ישראל, תלמיד ישיבה אדוק ואב שכול ממלחמת יום הכיפורים. יחד איתו ועם עוד רבים בוועדה הלכנו למהלך שנתפס כפורץ דרך מאוד וחריג מאוד".
בדבריו התייחס הרצוג לאחד הסעיפים המרכזיים שהציעה הוועדה – "שנת ההכרעה" – ולמעורבותם של נציגי הציבור החרדי: "בשאלה שבין גיוס לאי־גיוס הצענו פתרון שנקרא ״שנת הכרעה״: הצעיר החרדי יוצא לשנה שבה הוא יכול להחליט לאיזה מסלול הוא הולך — לישיבה או לצבא. היו שני חברי ועדה חרדים: יו״ר ועד הישיבות דאז, הרב טננבוים ז״ל, והרב מרדכי קרליץ, ראש עיריית בני ברק לשעבר".
הרצוג ציין כי הוועדה קבעה את המסלול הזה למרות הקושי: "זה היה קשה מאוד לציבור החרדי, אבל הרב קרליץ קיבל אז גיבוי חזק מאוד מהרב שטיינמן זצ״ל, וגם בציבור החילוני". כידוע, גם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל הבהיר בעת ההיא לראש הממשלה אהוד ברק כי הוא סומך את ידו על הכרעותיו של קרליץ, שהיה כפוף להכרעותיו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל.
לדברי הרצוג, המתווה המשפטי עבר חקיקה בכנסת, אך יישומו נתקל בקשיים: "למעשה, זה הביא בסוף לנפילת הממשלה. אבל החוק עבר. לצערי, כיוון שהוא לא יושם — בשל האינתיפאדה והמהומות שכמעט הובילו למלחמה — בית המשפט העליון הזדרז לבטל את החוק. ואז התחלנו את כל הסבבים מחדש והגענו עד הלום. מה שמראה שלעיתים צריך לדעת להיות אמיץ ולקחת הזדמנויות".
יצויין כי מטרתם של נציגי הציבור החרדי בוועדה הייתה יצירת מנגנון הגנה חוקי ומבוצר שיאפשר את המשך קיומו של עולם התורה במלואו, תוך הכרה מפורשת במעמד "תורתם אומנותם" לכל מי שחפץ להקדיש את חייו ללימוד. העובדה שמרבית בני הישיבות המשיכו בלימודיהם ולא פנו למסלולי הגיוס שיקפה את הערכת גדולי ישראל.
גורמים במערכת הפוליטית החרדית הגיבו לדבריו של הנשיא: "הדברים מוכיחים מדוע גדולי ישראל עמדו כחומה בצורה להגנה על מעמדם של לומדי התורה". בימים אלו, כאשר סוגיית גיוס בני הישיבות שבה ועולה על סדר היום הציבורי, מתחדדת המשמעות של דברי הרצוג על החזון המקורי שעומד מאחורי קמפיין גיוס החרדים שאינם לומדים".
0 תגובות