השעון מתקתק במשרד ראש הממשלה, והמתח מגיע לשיאו. הערב צפוי בנימין נתניהו להכריע בוויכוח שמשתק את התעשיות הביטחוניות הגדולות ומאיים על שרשרת האספקה של צה"ל במציאות המבצעית המורכבת.
מדובר ב-45 מיליארד שקלים שמונחים על השולחן – פער עצום שלא נראה כמותו בהיסטוריה של המדינה. סכום זה עולה על עלותן המצטברת של כל המערכות הגדולות שנרכשו בעשור האחרון גם יחד, ומשקף את הפער העמוק בין התכנון המקורי למציאות המבצעית בשטח.
"קרב בלימה" בין הביטחון לאוצר
לפי דיווח של סמי פרץ ב'דה מרקר' בחודשים האחרונים מתנהל "קרב בלימה" כלכלי בין אנשי התקציבים במשרד הביטחון לבין עמיתיהם באוצר.
הפער נעוץ בבור תקציבי עמוק: בעוד התקציב שאושר בממשלה עומד על 143 מיליארד שקלים, הדרישה המבצעית של צה"ל נושקת ל-188 מיליארד שקלים.
הניתוק המוחלט בין התכנון המוקדם למציאות בשטח הפך השנה לבלתי נסבל. מבצע "שאגת הארי", החזקת רצועות הביטחון בלבנון והגדלת הנוכחות ביהודה ושומרון – כל אלה טרפו את הקלפים והביאו למצב שבו התקציב המאושר אינו מתיישב עם הצרכים המבצעיים בפועל.
המודל החדש: תקציב מודולרי
בצה"ל מציעים מודל חדש שנועד לגשר על הפער: "תקציב מודולרי". העיקרון פשוט – גובה המשאבים ייקבע לפי עומק המשימות בשלוש רצועות הביטחון המרכזיות: לבנון, סוריה ועזה.
בכירי הצבא הבהירו בשיחות סגורות: אם הדרג המדיני ידרוש נוכחות צבאית נרחבת ודילול כוחות מינימלי, התקציב חייב להתאים. מנגד, אם יוחלט על צמצום פעילות והפחתת הנוכחות ברצועות, ניתן יהיה להסתפק בתוספת מצומצמת יותר.
המודל המוצע מבקש ליצור קשר ישיר בין ההחלטות המדיניות-מבצעיות לבין התקציב הנדרש, תוך הימנעות ממצב שבו הצבא נדרש לבצע משימות נרחבות ללא כיסוי תקציבי הולם.
350 מיליארד שקלים לעשור הבא
הדיון הערב חורג מגבולות שנת 2026 בלבד. נתניהו מנסה לקבע את עתיד עשור הביטחון של ישראל, עם תוכנית שאפתנית להזרמת 350 מיליארד שקלים נוספים למערכת הביטחון בשנים הקרובות.
מדובר בזינוק אדיר בתקציב הבסיס – מהערכות של כ-70 מיליארד שקלים לפני ה-7 באוקטובר, לסכומים שנעים סביב 120 מיליארד שקלים מדי שנה. השינוי משקף את המעבר ממצב של יציבות יחסית למציאות של מלחמה ממושכת על מספר חזיתות במקביל.
בעוד ההערכות הן שהצבא לא יקבל את מלוא דרישותיו, ברור לכל כי ההחלטה שתתקבל תעצב לא רק את התעשייה הביטחונית, אלא את כלכלת המדינה כולה לשנים הבאות. השאלה המרכזית היא כיצד לאזן בין הצרכים הביטחוניים הדחופים לבין היכולת הכלכלית של המדינה לשאת בעומס התקציבי הכבד.
ההחלטה הצפויה הערב תשפיע על מאות אלפי עובדים בתעשיות הביטחוניות, על קצב הרכש של מערכות נשק חדשות, ועל יכולתו של צה"ל להמשיך ולפעול בעוצמה מלאה בכל הזירות.
0 תגובות