בית משפט בריטי גזר עונשי מאסר כבדים על ארבעה פעילים מארגון 'פלסטין אקשן' שביצעו פשיטה אלימה על מפעל של חברת הביטחון הישראלית 'אלביט מערכות' ליד בריסטול. הפשיטה, שהוגדרה על ידי השופט כ"מעשה טרור", הותירה שוטרת עם שבר בעמוד השדרה וגרמה לנזק בשווי 1.2 מיליון ליש"ט.
שרלוט הד (30), סמואל קורנר (23), ליאונה קאמיו (30) ופאטימה רג'וואני (21) הגיעו למתחם החברה בשעות הבוקר המוקדמות של ה-6 באוגוסט 2024, כשהם נוסעים ברכב ששימש בעבר כניידת ליווי אסירים. הפעילים פרצו איתו לתוך האתר, לבשו סרבלי עבודה אדומים והשתמשו בפטישי 5 ק"ג כדי להשמיד מחשבים, רחפנים וציוד אחר.
שוטרת נפצעה קשה במהלך הפשיטה
במהלך האירוע, קורנר, סטודנט לשעבר באוניברסיטת אוקספורד, הכה את השוטרת קייט אוונס פעמיים בגבה באמצעות פטיש כבד וגרם לה לשבר בעמוד השדרה. השוטרת, שעדיין עוברת טיפולים רפואיים כמעט שנתיים לאחר האירוע, קראה בדמעות את הצהרת נפגעת העבירה שלה בבית המשפט.
"ההשפעה הרגשית של האירוע הזה היא עמוקה ונמשכת", מסרה אוונס. "אני סובלת מהפרעות שינה, ומתעוררת לעיתים קרובות במצב של פאניקה או אחרי סיוטים". היא הוסיפה כי נאלצה לוותר על דרגת הסמל שלה בעקבות הקשיים שחוותה, וכי הייתה מטרה להודעות שטנה מצד טרולים ברשת שהאשימו אותה ב"עבודה עבור הכיבוש הציוני של בריטניה".
כשפנתה לקורנר, ציינה השוטרת כי הוא מעולם לא התנצל, וכי מיד לאחר שהכה אותה בפטיש לא הראה כל סימן של הלם או חרטה, אלא רק ניסה להצדיק את מעשיו בטענות פוגעניות.
פסיקה תקדימית: "זיקה לטרור"
בבית המשפט הרפובליקני בווליץ', קבע השופט ג'סטין ג'ונסון כי הפשיטה עונה להגדרה של "מעשה טרור", מכיוון שבוצעה במטרה להשפיע על ממשלת בריטניה ולהטיל אימה על חלק מהציבור. בעקבות הפסיקה, רג'וואני והד פרצו בבכי באולם.
החלטת השופט לקבוע "זיקה לטרור" משמעותה חמורה: הארבעה ייאלצו לרצות לפחות שני שלישים מתקופת מאסרם מאחורי סורג ובריח, ויצטרכו לעמוד בפני ועדת שחרורים כדי לזכות בשחרור מוקדם. בנוסף, הם יהיו כפופים לחובת דיווח של מחבלים מורשעים למשך 15 השנים הבאות.
השופט ציין כי האקטיביסטים "החליטו לקחת את החוק לידיהם" לאחר שהגיעו למסקנה כי ממשלת ישראל מבצעת רצח עם בעזה ופיתחו "אכזבה" מהמאמצים המשפטיים הלגיטימיים להתנגד לכך. הוא הוסיף כי הם גילו אדישות מוחלטת לשאלה מי יפגע, ואף העבירו את הפשיטה בשידור חי ברשתות החברתיות כדי "לפאר פשיעה ולקיחת חוק לידיים".
עונשי המאסר שנגזרו
השופט גזר על קורנר עונש של שבע שנות מאסר ושמונה חודשים, כשהוא פונה אליו ומבהיר כי הפעיל "כוח קיצוני ובלתי מוצדק נגד שוטרת פגיעה שמילאה את תפקידה". על שאר המעורבים נגזרו העונשים הבאים: שרלוט הד, שנהגה ברכב שפרץ למתחם, נשלחה לחמש שנות מאסר; ליאונה קאמיו, שעובדת כמורה בגן ילדים, קיבלה חמש שנות מאסר; ופאטימה רג'וואני נשלחה לארבע שנות מאסר ושמונה חודשים.
על כל אחד מהנאשמים נגזרה שנה נוספת של פיקוח תחת תנאים מגבילים לאחר שחרורם. תומכיהם של הנאשמים שהיו באולם הריעו וחבטו על חלונות גלריית הקהל עם הקראת גזרי הדין.
ויכוח משפטי על הגדרת "טרור"
במהלך הטיעונים לעונש, סנגורה של הד, עורך הדין ראג'יב מנון, ניסה לטעון נגד הצעד חסר התקדים של ייחוס זיקת טרור לעבירות רכוש, וכינה זאת "סמכותנות זוחלת ומצמררת המערערת את מרקם החברה". הוא הזכיר מקרי עבר שלא הוגדרו כטרור, כולל אדם שנתפס עם נשק והצהיר כי בכוונתו לפתוח ב"מלחמת גזע".
מנגד, התובעת דיאנה היר טענה כי היקף הנזק, בשילוב עם מטרתו של ארגון 'פלסטין אקשן' להשפיע על מדיניות הממשלות בבריטניה ובישראל, מצדיקים לחלוטין קביעה זו. סנגורו של קורנר, תום ויינרייט, אמר כי מרשו "מבועת" מהפציעה שגרם לשוטרת וביקש להתנצל, תוך שהוא מציין כי קורנר מאובחן על הרצף האוטיסטי ועם הפרעת קשב וריכוז, מה שמקשה עליו להחצין רגשות.
השלכות פוליטיות והפגנות תמיכה
הפשיטה הזו הייתה אחד הטריגרים שהובילו את ממשלת בריטניה להכריז על ארגון 'פלסטין אקשן' כארגון טרור – החלטה שבית המשפט העליון בבריטניה קבע לאחרונה כי אינה חוקית. שופטי בית המשפט לערעורים צפויים להכריע בקרוב האם לקבל או לדחות את החלטת בית המשפט העליון בעניין זה.
במהלך הדיון, התקיימה מחוץ לכותלי בית המשפט הפגנה של כ-500 תומכים בנאשמים. תחת אבטחה משטרתית כבדה, לפחות 72 מפגינים נעצרו לאחר שנראו מניפים שלטי תמיכה בארגון 'פלסטין אקשן'.
חברת 'אלביט מערכות', שנוסדה ב-1966, היא חברה בינלאומית לטכנולוגיה צבאית המספקת ציוד ורחפנים לצבא הגנה לישראל. החברה קיבלה פיצוי ביטוחי של 1.2 מיליון ליש"ט, אך מנהל האבטחה של אלביט, סימון רובינסון, הדגיש כי הנזק הקשה באמת נעשה לצוות העובדים שנותר מפוחד מתקיפות עתידיות.
0 תגובות