סוגיית גיוס החרדים לצה"ל בכלל, וגיוס בני הישיבות בפרט, מעסיקה את הציבוריות הישראלית זה עשרות שנים, כאשר פעם אחר פעם הנושא עולה לדיון, ההבטחות של הפוליטיקאים ניתנות בעוז - עד לפתרון החדש, שיידחה על-ידי בג"ץ, וחוזר חלילה.
בשנת 1999 הקים ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, את ועדת טל - ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס צבי טל, שנועדה לעסוק בסוגיה הלוהטת ולהגיע להכרעה בנושא הדיחוי משירות בצה"ל הניתן לבני הישיבות במסגרת הסדר 'תורתו אומנותו'.
חברי הוועדה בעת ההקמה היו יצחק הרצוג, שאז כיהן כמזכיר הממשלה; עו"ד יעקב וינרוט; הרב אשר טננבוים, יו"ר ועד הישיבות; אלוף (מיל') משה נתיב; ניצב (בדימוס) ישראל סדן; הרב מרדכי קרליץ, ראש עיריית בני ברק דאז; חיים ישראלי; עו"ד רחל סטוביצקי; עו"ד יהושע שופמן. מזכיר הוועדה היה עו"ד אייל נון.
ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה לאחר שבג"ץ קבע בעתירות שהוגשו נגד דחיית השירות לבני הישיבות כי אין לשר הביטחון סמכות לקבוע את דחיית השירות ללא שהדבר הוסדר בחקיקה ראשית. הוועדה שהוקמה התבקשה להסדיר את העניין, באמצעות גיבוש מתווה שיאושר בחקיקה.
נקודה מעניינת בסיפור של ועדת טל היא העובדה שמי שהוביל את העיסוק בנושא ואת קבלת ההכרעות היו דווקא אנשי 'דגל התורה', בעוד תנועת ש"ס סמכה את ידה לחלוטין על ההחלטות שתקבל המפלגה הליטאית, ופעלה לפיהן - כפי שנחשוף בהמשך.
מי שהוביל את העמדה שתמכה בהשתתפות החרדית בוועדה היה מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, כשהוא מקבל גיבוי מוחלט של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, כאשר שניהם היו אז מנהיגי 'דגל התורה'.
יצוין כי במהלך דיוני הוועדה, ביקרו חבריה אצל מרן הגראי"ל שטיינמן ומרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, כדי לשמוע את העמדה החרדית בסוגיה. בין היתר, הם ביקרו גם בישיבת מיר ובישיבת פורת יוסף, ושוחחו עם ראש הישיבה חכם שלום כהן זצ"ל.
'בבלי' חושף כעת את שהתרחש מאחורי הקלעים בין המפלגות החרדיות. היה זה כאשר ראש הממשלה דאז אהוד ברק, ביקש לשמוע אצל מנהיג ש"ס מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, את עמדתו באשר לוועדה ולדיוניה, כמו גם כיצד תנהג ש"ס בהצבעות על החוק, כאשר אז בראשות התנועה עמד אלי ישי.
ל'בבלי' נודע שמרן הגר"ע יוסף הבהיר לאהוד ברק כי הוא סומך את ידו על חבר הוועדה הרב מרדכי קרליץ, שמונה בשליחות מרן הגראי"ל שטיינמן. "מה שקרליץ יגיד, ככה נעשה", התבטא מרן זצ"ל, כשכמובן קרליץ היה כפוף להכרעותיו של מרן הרב שטיינמן.
גורמים שהיו מעורבים באותם ימים בתהליכים שהתרחשו סביב החוק, הסבירו ל'בבלי', כי "מרן הרב עובדיה סירב לדון בכל הסוגיה ולהיכנס לפרטים, הוא סמך לחלוטין על קרליץ והכרעתו של מרן הרב שטיינמן, ומה שהם החליטו - הוא תמך".
לדבריהם, "אותה סיטואציה היתה גם עם מרן הגרי"ש אלישיב, שלמרות שבאו אליו וניסו לדבר על הוועדה ובעיקר נגדה, הוא סירב לשמוע, ושוב ושוב אמר כי יש למרן הרב שטיינמן את הכתפיים הרחבות להכריע בסוגיה, וסמך לחלוטין על הכרעתו בנושא".
0 תגובות