ימי ערב החג בחצר סאטמר נפתחו במעמד "שאיבת מים שלנו", שנערך בקול ששון ושמחה בליווי כלי זמר, כנהוג. לאחר מכן ערך האדמו"ר בדיקת החמץ, ולמחרת מכר ושרף את החמץ. רגעים של דבקות נרשמו בעת אפיית מצות המצווה, כשקול אמירת ההלל ע"י האדמו"ר הדהד בבית המאפה.
שיאו של ליל התקדש חג נערך במעונו של האדמו"ר, שם הסב האדמו"ר לשולחן הסדר שנערך בפאר והדר יוצא דופן. סביב שולחן המלכות הסבו בשני הלילות מאות חתנים הצפויים להינשא בשנה הקרובה, שזכו לשאוב השראה רוחנית בלילות הגדול.
גולת הכותרת של החג הייתה ללא ספק המעמד הייחודי והנדיר, מעמד הפייסות ומסירת מתנות כהונה. בשנים האחרונות נהוג בסאטמר לקיים מעמדים לזכר מצוות התלויות בארץ ובמקדש (כגון ראשית הגז), והשנה החליט האדמו"ר לשחזר את מעמד "הפייס" שנערך בבית המקדש.
המעמד נועד להנציח את הדרך בה קבעו בבית המקדש אילו כהנים יזכו לבצע את עבודות הקודש. במהלך האירוע, עמדו הכהנים בעיגול וקיימו את סדר הטלת הגורל ("הפייס") כפי שמתואר במשנה – החל מהסרת המצנפת כנקודת התחלה ועד ספירת האצבעות לקביעת הזוכים בארבעת הפייסות: מתרומת הדשן ועד הקטרת הקטורת.
בסיום שחזור הפייסות, נערך מעמד "נתינת מתנות כהונה", בו חולקו לכהנים נתחי בשר בקר משובח כזכר למתנות הכהונה המגיעות להם על פי דין. החסידים שליוו את המעמד בשירה ובהתרגשות, ציינו כי מדובר בחיזוק הציפייה לבניין בית המקדש ולחידוש העבודה בפועל.
0 תגובות