בדף היומי מסכת הוריות דף ח’ שנינו: דתנא ר' ישמעאל: הדברות של "אנכי" ו"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" (שמות כ, ב—ג) מפי הגבורה שמענום כלומר, כל ישראל שמעו אותם במישרין מפי ה'.
והנה אמרו במדרש 'כל מה שישראל נהנים בעולם הזה רק בשביל אמונה', והרי זה כמדרש פליאה ויש להבין פשר הדברים.
וביאר הגה"ק הרבי ר' העשיל מקראקא ("חנוכת התורה", יתרו) שהנה יש להקשות על דברי חז"ל שאמרו 'שכר מצוה בהאי עלמא ליכא', מאיסור התורה של "בל תלין פעולת שכיר" וחיוב התורה של "ביומו תתן שכרו".
אלא שנפסק בשולחן ערוך (חושן משפט שלט, ז) שאם שכר פועל על ידי שליח אינו עובר בבל תלין. והנה, התורה ניתנה על ידי משה רבינו, ומעתה הרי ישראל נחשבים כמי שנשכרו על ידי שליח – הוא משה רבינו ולפיכך לא חל לגביהם דין זה של ביומו תתן שכרו.
אך כאמור לפנינו, הרי שאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, ונמצא שעל מצוות אלו יש לקבל שכר כבר בעולם הזה, מדין ביומו תיתן שכרו. והוא שאמר המדרש שכל מה שישראל נהנים בעולם הזה הוא רק בשביל אמונה – בשכר מצוות האמונה ששמענו מפי הגבורה, ששכרם ניתן כבר בעולם הזה.
ובספר פנים יפות על התורה כתב:
ביומו תתן שכרו, כבר פירשו המפרשים משחז"ל (קידושין לט:] שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, באמת אין מקום שאלה בזה כי ימי האדם אינו שלו, כמו שאחז"ל (איכ"ר ג, שבכל יום הוא בריה חדשה) הרי השכר של עוה"ב מוכן מיד אלא שהקב"ה חוננהו מתנות חנם ימים ושנים, היעלה על הדעת כי בשביל זה יהיה ח"ו עיכוב שכר מאת הש"י, ולא שייך בזה לומר ביומו תתן שכרו כי הימים הם נתונים במתנה מאת הש"י.
0 תגובות