בכינוס בבני ברק: גדולי ישראל השיקו ארגון חונכים לילדי הורים גרושים

בין המשתתפים: הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן, רב מערב בני ברק; הגאון רבי חיים פיינשטיין, ראש ישיבת עטרת שלמה; הגאון רבי איתמר גרבוז, ראש ישיבת ארחות תורה; הגה"צ המשפיע רבי חיים יוסף בידרמן מלעלוב בני ברק; האדמו"ר מפיטסבורג; והגאון רבי יחזקאל דרברמדיקר, רב דחסידי באיאן ורב שכונת הסופרים. את הכינוס הנחה הרב מנחם שפירא, רב הארגון ורב בית הכנסת בית ברוך.

הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן פתח את דבריו בפסוק "רופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם", וחשף בפני הקהל את כאבו האישי: "נהייתי יתום בגיל שש. ואז היתום היה אומלל שבאומללים. הצלקת עדיין נמצאת עד עכשיו".

כיום, ציין, ליתומים קיימים ברוך השם ארגונים רבים, "והבני גרושים הם גם כן במצב קשה. יש כאלה שמחביאים את הכאב שלהם ולא רוצים להופיע כמסכנים, ויש כאלה שזה פורץ החוצה". לפיכך, הדגיש, "חובת השעה, רבותיי, להקים ארגון, לזהות את הכאב שלהם ולהצמיד להם חונכים שיבינו אותם". הרב שטרן סיים בתפילה שהשליחים יצליחו "למצוא את השפה הנכונה, איך לחזק את הלבבות הנשברים האלה".

הגאון רבי חיים פיינשטיין הביע את הסכמתו וברכתו: "אין ספק שזו מצווה רבה להידבק בדרכו של הקדוש ברוך הוא, רופא לשבורי לב. אלו לבבות שבורים, בתים שבורים".

האדמו"ר מפיטסבורג עמד על הכאב הנסתר: "ילדים יקרים אלו כלפי חוץ יראו ככל אחד אחר בכיתתם, אך בגמר יום הלימודים אין להם בית בנוי לתלפיות להיכן לשוב". הקמת הארגון, הוסיף, "תהיה ממש כמים קרים לנפש עייפה", ו"תחסוך הרבה עגמת נפש מההורים והמחנכים והנהלות המוסדות הק', כאשר יראו בטרם עת כל עניין הצריך עזרה".

הרה"צ רבי יהודה לייב קאפף, מנהל רוחני תלמוד תורה כלל חסידי בית שמש והיועץ החינוכי של הארגון, שיתף את הקהל בסיפורו האישי: התייתם מאביו, האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ זצ"ל, בפתע פתאום בסעודת פורים, כשהיה בן שש עשרה. "התייתמתי כשזה עדיין לא היה פופולרי. מי שהדביק את הכתם על היתומים זו החברה, שהייתה שיפוטית". כאשר גדולי הדור ואנשי המקצוע מצהירים יחד שזה בסדר, הבהיר, "זה יחלחל, וזה יכול לחלחל אך ורק מלמעלה למטה".

כמנהל חיידר וכמשגיח בישיבה, הביא הרב קאפף את קולם של הילדים עצמם: ילד בן שמונה מסר לו: "אבא שלי יסתדר, אמא שלי תסתדר. אם מישהו ישלם את המחיר, זה אני". ילד אחר שאל לקראת בר המצווה אם יוכל לתרום את כספי הפרסים שקיבל, כדי לעזור לאמו בהוצאות. "אמרו פה שילד בן שש נהיה בן עשר", סיכם. "אני אומר: ילד בן שש נהיה זקן בן תשעים".

הרה"צ רבי מאיר לייפער, משגיח ישיבת טשערנאביל, סיפר על בחור בן להורים גרושים שמסר לו יום קודם: "בשיעור שלי לבד יש שמונה כאלה". רובם, לדבריו, אינם מוכנים לדבר על הנושא. "איך אפשר לעשות שיבינו שרוצים רק לטובתם, ושלא יפחדו להגיע?", תהה.

הרב דוד ברוורמן, שילווה את הארגון, ציין כי ברוב המקרים של נערים שפורקים עול "יש סיפור משפחתי מאחורי הדברים". הוא תיאר בחור מפוניבז', בן להורים גרושים, שסירב לשמוע על שידוכים, עד שאברך תלמיד חכם אירח אותו כל שבת במשך שנה וחצי. "הוא ראה פתאום אבא ואמא שיש ביניהם אהבה ושלום". הבחור התחתן. "ילד צריך לדעת: יש לי כמו אבא, וזו הכתובת שלי. במקום לבנות בית חולים ליד הגשר, בואו נתקן את הגשר", סיכם.

בכינוס השתתפו אישי ציבור בכירים העומדים לעזרת הארגון. בשלב הראשון יוקם מערך חונכים שייתן מענה לילדים פעם בשבוע, בליווי מקצועי, רגשי וחינוכי. החונכים יעברו הכשרה, וכן הרצאות והדרכות מדי חודש, כדי שיוכלו להיות לעזר לילדים ולמלא את המקום החסר להם.