רבי אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') נולד בשנת ה'תקל"א (1771) בנדבורנה, לאביו רבי אשר אנשל וואהרמן. כבר בצעירותו נודע רבי אברהם דוד כעילוי. בילדותו נבחן אצל רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל ה'ערבי נחל' ו'לבושי שרד'.
לאחר נישואיו עבר להתגורר בבית חותנו בבוצ'אץ', שם קשר קשרי ידידות עם רבי חיים מטשרנוביץ, בעל ה"באר מים חיים".
בשנת תקנ"א, כשהיה בן עשרים בלבד, התמנה לכהן כרבה של יזלוביץ. בתקופה זו התקרב לשני ענקי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב ולרבי משה לייב מסאסוב. הוא נתפרסם כאדמו"ר, מקובל, רב ופוסק כאחד. בשנת תקע"ד (1814), לאחר פטירת חותנו, מונה רבי אברהם דוד למלא את מקומו כרבה של בוצ'אץ'.
עיקר פרסומו של רבי אברהם דוד בא לו בזכות חיבוריו המקיפים על השולחן ערוך, ובראשם "אשל אברהם", "דעת קדושים" ו"עזר מקודש". ספרים אלו נחשבים כנספח קבוע לשולחן ערוך והם מודפסים ברוב המהדורות המאוחרות.
ספריו הם דיונים הלכתיים מעמיקים על דברי השולחן ערוך. ספרו "אשל אברהם" על שולחן ערוך אורח חיים מתאפיין בכך שהוא מאריך לפרט את פרטי השאלה ההלכתית ומביא מקרים שאירעו אצלו, שהביאו אותו לדון בעניין מסוים.
לימים חלה רבי אברהם דוד במחלה מסוכנת. בשל מצבו, שלח פתקא אל רבי מאיר מפרימישלן, בבקשה שיתפלל עבור רפואתו.
רבי מאיר מפרימישלן, בתגובה לבקשה, השתמש במשל על מלך שיש לו שר צבא מעולה. כל מדינה במלכות המלך חפצה ששר הצבא יהיה אצלה, אך למלך עצמו אין "נפקא מינה" (הבדל) היכן הוא נמצא, כיוון שבכל מקום שבו הוא נמצא, הוא פועל לטובת הממלכה.
רבי מאיר יישם את המשל על רבי אברהם דוד, באומרו כי כך גם לגבי הצדיק מבוטשאטש - לקדוש ברוך הוא אין הבדל אם הצדיק יהיה בעולם הזה או בעולם הבא, שכן "כל העולמות שלו הם". אולם, הדגיש רבי מאיר, "אנו כאן בעוה"ז צריכים אותו לתכלית טובה לכבוד הבורא, כי מתורתו אנו חיים". משום כך, ביקש רבי מאיר: "החיה נא אותו". תפילתו של רבי מאיר נענתה.
רבי אברהם דוד נפטר בכ"ט בתשרי בשנת ה'תר"א בוצ'אץ' ושם מנחותו כבוד.
0 תגובות