בלילה שבין מוצאי שבת לראשון הקרוב, כ"ג-כ"ד בחשוון תשפ"ז (25-26 באוקטובר 2026), תעבור מדינת ישראל לשעון החורף. בשעה 02:00 בדיוק יוזזו מחוגי השעון שעה אחת אחורה ל-01:00, כך שאזרחי המדינה ירוויחו שעת שינה נוספת.
המעבר מתבצע על פי חוק קביעת הזמן משנת 2013, הקובע כי בכל שנה, ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מוזזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה. זמן זה מכונה "שעון חורף" והוא אחד משני הזמנים שבהם נוהגת המדינה להשתמש.
שעון החורף יישאר בתוקף עד יום שישי האחרון של חודש מרץ 2027, אז יוזז השעון שעה קדימה במעבר לשעון הקיץ. מטרת המעבר היא להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך — בקיץ מרוויחים שעת אור בשעות הערב, ואילו בחורף רוב האנשים מתעוררים כשיש כבר אור בחוץ.
ד"ר אולג פופוב, ממונה מדידות זמן ותדר במשרד הכלכלה והתעשייה, מבהיר כי שעון החורף בישראל הוא הזמן הרשמי הלאומי המסומן כ-UTC(INPL), ביחס לזמן הבינלאומי UTC. הזמן המקומי הישראלי מקדים את הזמן הבינלאומי בשעתיים בחורף (UTC+2) ובשלוש שעות בקיץ (UTC+3).
הזמן של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה באמצעות מערכת מיוחדת המשווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם תוצאות מדידת זמן של מעבדות לאומיות אחרות בעולם. במעבדה פועלים שלושה שעונים אטומיים מסוג צזיום, המהווים למעשה את השעון של המדינה ואת הסטנדרט הלאומי לזמן.
השפעה על הגוף ומצב הרוח
בחורף, כאשר אור השמש מוגבל וישנן יותר שעות חושך ביממה, רמות הורמון המלטונין בגוף עולות, ובעקבות כך אנו עשויים להיות מנומנמים ועייפים יותר. תפקיד המלטונין, המכונה גם "הורמון חושך", הוא לווסת את מחזוריות השינה מתוך מטרה להתאים את השינה לשעון הביולוגי.
גם הסרוטונין, הורמון נוסף האחראי בין היתר על מצב הרוח והרגשות, קשור על פי מחקרים באופן ישיר למידת החשיפה שלנו לאור. הירידה בכמות הסרוטונין בגוף בחורף עלולה לגרום למצב רוח ירוד ומדוכדך.
בעלי סמארטפונים וטאבלטים מדגמים חדשים יחסית צריכים לוודא שהמכשיר מכוון למצב אוטומטי, כדי שהשעון יתעדכן מעצמו. מומלץ לבדוק בהגדרות המכשיר שהאפשרות פעילה.
0 תגובות