תנועת הליכוד החלה לפרסם את שמות המשוריינים לקראת הבחירות לכנסת ה-26, ובין השמות שהוכרזו נמצא אלישע מדן (45), בנו של ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן, ממייסדי היישוב אביגיל בהר חברון וכיום תושב קיבוץ כרמים.
מדן נפצע באורח אנוש במהלך פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה בחודש חשוון תשפ"ד, באירוע קשה שבו נהרגו ארבעה מחבריו לכוח מפיצוץ מטען חבלה בפיר ממולכד. בעקבות הפציעה נקטעו שתי רגליו, והוא עבר תהליך שיקום רפואי ממושך.
לאחר שיקומו החל מדן למסור הרצאות ולפעול בזירה הציבורית, תוך עיסוק בנושאי שיקום פצועים ושיח של אחדות. בהמשך נבחר להשיא משואה בטקס הממלכתי בהר הרצל והוענקו לו אותות הוקרה שונים.
במפלגת הליכוד בירכו על הצטרפותו וציינו כי הם רואים בו דמות שמביאה עמה ערכים של מסירות, התיישבות ואחריות ציבורית, ומגלמת התמודדות ונחישות אישית בעת הזו.
אולם מעבר לסיפורו האישי, בזירה הפוליטית החרדית עוקבים בדריכות רבה אחרי המהלך, בעיקר בשל ייחוסו המשפחתי והעמדות הברורות והלוחמניות שמוביל אביו כנגד לומדי התורה.
הר' יעקב מדן נחשב לאחד הקולות החריפים והתקיפים ביותר בציבור הדתי-לאומי נגד החוק להסדרת מעמד בני הישיבות. בראיונות שהעניק התבטא כי השתמטות משירות [דהיינו לימוד בישיבה / בכולל. ד.ק.] נוגדת לטענתו את התורה, השווה את החקיקה לשינוי סמלי המדינה הבסיסיים ביותר, וקרא להפעלת סנקציות כלכליות ושלילת תקציבים ממי שאינו מתגייס.
רב מדן אף תקף בחריפות את מפלגות הימין שהפגינו גמישות בנושא, הזהיר כי הסכמה לפטור תשלול את זכות קיומן, והרבה לפקוד את דיוני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כדי להילחם ישירות נגד חוקי הסדרת מעמד לומדי התורה. ואף קרא למפלגת "הציונות הדתית" להפר את ההסכמים הקואליציוניים ולא להצביע בעד החוק.
במערכת הפוליטית מעריכים כי שריונו של מדן הבן אינו צעד מקרי אלא מהלך מחושב היטב. נתניהו אינו משריין כאן פוליטיקאי מן השורה, אלא דמות סמלית מובהקת המהווה מענה ישיר לתסיסה הגוברת בתוך ה"בייס" של הליכוד בקרב ציבור המשרתים, משפחות המילואימניקים ומצביעי הימין הממלכתי.
הליכוד מבקש להבהיר לציבור בוחריו כי אינו פועל כ"מפלגה פרו חרדית", ומנסה לחשב מסלול מחדש ולשנות את דימויו הציבורי כדי לבלום זליגת מנדטים. ההערכה הרווחת היא שאלישע מדן יביא עמו לכנסת קו דומה לזה של בית אביו – לצד כבוד לתורה, תביעה נוקשת ובלתי מתפשרת מציבור בני הישיבות והאברכים להתגייס לצבא, בפרט על רקע המחיר האישי הכבד ששילם בגופו.
עבור הנציגות החרדית ועולם הישיבות, מדובר בהתפתחות שמייצרת שורה של חששות לקראת הקדנציה הבאה. החשש המרכזי הוא אובדן "שמיכת הביטחון" הפוליטית שהליכוד העניק באופן מסורתי לעולם התורה. נוכחותו של מדן בסיעה צפויה להציב משקולת פנימית כבדה מול כל ניסיון לקדם פטור גורף או חקיקה שתעקוף את פסיקות בג"ץ, שכן חברי כנסת בליכוד יתקשו מאוד להצביע בעד חוק כזה כשחברם לסיעה מתנייד בכיסא גלגלים עקב פציעה קרבית.
יתרה מזאת, הלחץ לגיוס מקבל כעת גושפנקה מובהקת מתוך מפלגת השלטון עצמה ומקרב אישים שומרי תורה ומצוות, מה שיקשה על הצגת המאבק כרדיפה מצד גורמי שמאל חילוניים. בנוסף, החיזוק שמקבל הזרם הדתי-ממלכתי בליכוד עלול להקשות על המפלגות החרדיות לגבש הסכמות פוליטיות סביב תקציבי הישיבות ומוסדות החינוך שאינם משלבים לימודי חול והכשרה לתעסוקה ולשירות צבאי.
0 תגובות