סיפור מסתורי, שמסופר בשקט במשך עשרות שנים, נחשף כעת כאן ב'בבלי' במלואו: האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל טווערסקי זצ"ל ממחנובקא, טען בלהט ובאש קודש כי מקום קבורתו האמיתי של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע, אינו באתר המצוין כיום בעיר אומן. לאורך כל חייו, סירב האדמו"ר לגלות את המקום המדויק, אך חשף בפני מקורביו כי נכח בעצמו בהלוויה השנייה והסודית של הצדיק, ולכן הוא יודע בדיוק היכן טמון.
טענה יוצאת דופן זו מעוררת תהיות רבות, ומעניקה מימד חדש לאחד האתרים הקדושים והנערצים ביותר בעולם היהודי. האדמו"ר ממחנובקא זצ"ל, דמות אגדית בפני עצמה, העדיף לקחת את הסוד עמו לקברו, תוך שהוא מותיר את חסידי ברסלב עם שאלה מטרידה שאין עליה תשובה.
אחד ההסברים המקובלים בקרב החוגים הפנימיים בחסידות, מנסה לשפוך אור על הסיבה שבגללה סירב האדמו"ר ממחנובקא לגלות את מקום הקבר. לפי הסבר זה, שורש הדברים נעוץ ביחסים המורכבים ששררו בין החצרות הגדולות במזרח אירופה.
האדמו"ר, שהיה בן שושלת אדמו"רי טשערנוביל ומקורב מאוד לחסידות סקווירא, היה נאמן לדרכה של חסידות זו. כידוע, בין חצרות סקווירא לברסלב, לא שרר קשר הדוק, בלשון המעטה.
על רקע זה, יש הטוענים כי האדמו"ר ממחנובקא, מתוך כבוד ויחס לחצרו, העדיף שלא להכריע באופן פומבי בסוגיה שעלולה הייתה לעורר מתחים נוספים. מתוך עדינות ומחשבה על עולם החסידות כולו, הוא בחר לשמור את הסוד בליבו, והעדיף שצאן מרעיתו של הרה"ק רבי נחמן ימשיך לעלות לרגל לאתר הידוע, גם אם הוא עצמו ידע שהמקום אינו הקבר האמיתי. גישה זו, של מסירות נפש ושמירה על שלום, תואמת את דמותו האצילית של האדמו"ר שהיה ידוע במסירותו למען כלל ישראל.
*
הסיפור המרתק על האדמו"ר ממחנובקא, רבי אברהם יהושע העשיל טווערסקי זצ"ל, אינו מפתיע, שכן חייו היו רצופים במסירות נפש ומאבקים רוחניים. הוא נולד למשפחת אדמו"רים, אך לאחר פטירת אביו בכ"ט באב תרע"ז, סירב תחילה להתמנות לאדמו"ר בעצמו. רק לאחר לחץ כבד מצד דודו, האדמו"ר רבי דוד מסקווירא זי"ע , הסכים לקבל על עצמו את העול.
בתקופה בה השלטון הקומוניסטי בברית המועצות רדף את כל סממני היהדות, האדמו"ר ממחנובקא לא חשש לעמוד על המשמר. בשנת תרצ"ב, העביר את מרכז פעילותו למוסקבה במטרה לחזק את הדת היהודית שדעכה שם. פעילותו זו לא נעלמה מעיני השלטונות, אשר הגלו אותו לסיביר הקפואה. רק בזכות השתדלותו של האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא, שוחרר האדמו"ר ממחנה הריכוז וחזר לפעילותו.
אחד משיאי מסירותו של האדמו"ר ממחנובקא היה לאחר שחרורו מסיביר. ניתנה לו ההזדמנות לעזוב את ברית המועצות, אך הוא סירב לכך בתוקף. בטענה שאין מי שידאג למצבם הרוחני של יהודי רוסיה, הוא בחר להישאר במקום מסוכן ולהמשיך לחזק את יהדות המדינה. רק בשנת תשכ"ה, לאחר שכלו כוחותיו, הוא עלה לארץ ישראל ופתח מחדש את חצרו בבני ברק, שם המשיך להרביץ תורה ויראת שמיים עד יומו האחרון.
*
הסיפור על ידיעתו בנוגע לקברו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע מוסיף רובד מסתורי ומרתק לדמותו של האדמו"ר, שכל חייו היו מסע בלתי פוסק של גבורה ומסירות נפש. הוא היה עד להיסטוריה שלא סופרה, ולקח את סודו עמו לעולם הבא, כשהוא מותיר את בני דורו וחסידיו יחד עם חסידי ברסלב עם תעלומה שמעוררת הדים עד היום.
0 תגובות