בבלי
תרחיש סודי בוושינגטון

11 טון נפץ: תוכנית התקיפה האמריקנית על איראן

צבא ארה"ב פיתח תוכניות תקיפה נרחבות נגד הרפובליקה האיסלאמית, הכוללות שימוש בפצצה הלא-גרעינית הגדולה ביותר בארסנל האמריקני • היעד: הר המכוש ותשתיות אנרגיה • אך בצבא מטילים ספק: האם הנשק מסוגל לחדור את סלעי הגרניט?

תקיפה אמריקאית
תקיפה אמריקאית| צילום: צילום: צבא ארה"ב | חשבון רשמי

דיווח מוושינגטון חושף: צבא ארצות הברית הכין תוכניות תקיפה מקיפות נגד הרפובליקה האיסלאמית של , הכוללות שימוש אפשרי בפצצת GBU-43/B – המכונה "אם כל הפצצות" (MOAB). כך דיווחה רשת CNN בהסתמך על גורמים אמריקנים המעורבים בדיונים הפנימיים בצבא.

לפי הדיווח, הנשיא הורה לצבא להכין מגוון חבילות תקיפה נגד איראן, הכוללות פגיעה בתשתיות אנרגיה נרחבות ובאתרי גרעין מרכזיים. התוכניות מיועדות לביצוע במידה ויורה הנשיא לחדש את המתקפות, בין אם לפני בחירות אמצע הקדנציה ובין אם לאחריהן.

גורם ביטחוני ציין כי הניסוח בתוכניות מתייחס לתקיפה שתבוצע "לפני הנסיגה האמריקנית מאזור האחריות של פיקוד המרכז (CENTCOM)" – דבר המצביע על אפשרות של מכה עוצמתית מהירה, הכרזה על ניצחון ונסיגה מזורזת של הכוחות האמריקניים מהאזור.

הר המכוש: ספקות לגבי יכולת החדירה

אחד היעדים המרכזיים בתוכניות התקיפה הוא האתר הגרעיני המבוצר "הר המכוש". טראמפ התייחס בחודשים האחרונים שוב ושוב לתקיפת האתר, שבו מאחסנת טהרן, להערכת המודיעין האמריקני והישראלי, רכיבים קריטיים של תוכנית הגרעין שלה. התוכניות שהוצגו קוראות במפורש לשימוש בפצצת MOAB כדי להשמיד את המתקן.

עם זאת, מקורות המעורבים בדיונים הצבאיים מביעים ספקות משמעותיים לגבי יעילותה של הפצצה בהשגת היעדים האסטרטגיים. פצצת GBU-43, שפיתוחה החל בשנת 2002 וניסוי ראשון בה נערך ב-2003, מונחית באמצעות GPS ומסוגלת להשמיד שטח נרחב השווה לתשעה "בלוקים" עירוניים.

אולם הפצצה תוכננה במקור לפגיעה והרס חריף על פני השטח – ולא לחדירת בונקרים מעובי בטון וסלע. לפי גורמים בצבא, ככל הנראה אין לפצצה יכולת לחדור לעומק מספיק כדי להשמיד את מתקני הגרעין בהר המכוש, המוגנים לפי ההערכות בשכבות עבות של סלעי גרניט קשים. הספקות חלים גם על אתרי גרעין איראניים נוספים.

סוללת טילי פטריוט (צילום: שלוחת צבא גרמניה בנאט"ו)

שימוש בפצצת GBU-43/B ייחשב להסלמה חריגה, שכן עד היום נעשה בה שימוש מבצעי אחד ויחיד בהיסטוריה – בשנת 2017 באפגניסטן, כאשר צבא ארה"ב הטיל אותה על מערכת מנהרות של מחבלי דאעש.

פצצת MOAB מכילה כ-11 טונות של חומר נפץ. בשל גודלה ומשקלה העצום, מטוסי קרב רגילים אינם מסוגלים לשאת אותה, והאמצעי היחיד להטלתה הוא מחלקו האחורי של מטוס מטען C-130 (הרקולס) של חיל האוויר האמריקני. הפצצה מוטלת מהמטוס ומנווטת בערכת GPS בדיוק מקסימלי אל היעד.

כעת, השאלה המרכזית בוושינגטון היא האם הנשיא ישתמש בנשק הקטלני מול טהרן. הדיונים הפנימיים בצבא נמשכים, בעוד ההנהגה האמריקנית שוקלת את היתרונות והחסרונות של מהלך כה קיצוני.

הצי הימי של ארה"ב במזרח התיכון (צילום: צבא ארה"ב, סנטקום)

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בבעולם: