כשבועיים לפני פתיחת הקלפיות, ועדת הבחירות המרכזית משלימה היערכות חסרת תקדים להתמודדות עם תרחישי קיצון שעלולים לאיים על ההליך הדמוקרטי. על רקע המתיחות הביטחונית והאיום המתמיד מצד איראן, נערכת מדינת ישראל למערכת בחירות מורכבת במיוחד, כאשר האיומים נעים בין ניסיונות התערבות זרה ברשתות החברתיות ועד לאפשרות הממשית של מטחי טילים בעיצומו של יום הבוחר.
מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, קיים דיון עם סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל, בהשתתפות מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית עו"ד דין ליבנה, נציגי צה"ל ושב"כ. במסגרת הדיון, מסר המפכ"ל הנחיה חד-משמעית לכלל השוטרים: "משטרת ישראל היא משטרה מקצועית וא-פוליטית, וכך תמשיך להיות. הנחיתי באופן חד-משמעית כי אף שוטר לא יביע את עמדותיו הפוליטיות במסגרת שירותו, ומי שיפר הנחיה זו לא יוכל להמשיך ולשרת במשטרה".
"חמ"ל השפעה" למאבק בפייק ניוז
אחד האיומים המרכזיים שמטרידים את מערכת הביטחון וועדת הבחירות הוא הניסיון של גורמים עוינים מחוץ לישראל להתערב בבחירות. בריאיון לתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב', חשף עו"ד דין ליבנה כי מתנהלים קמפיינים של מדינות זרות שמטרתם לערער את אמון הציבור הישראלי בטוהר הבחירות.
כדי להתמודד עם איום זה, הוקם "חמ"ל השפעה" מיוחד הפועל בשיתוף פעולה הדוק עם ענקיות הטכנולוגיה, ובהן מטא, גוגל ומיקרוסופט. ליבנה הבהיר כי כל קמפיין שיתגלה כמיועד לפגוע בהליך התקין יוסר באופן מיידי מהרשת. לצד זאת, הוא ציין את המורכבות שבשמירה על האיזון הדק שבין חופש הביטוי לגיטימי לבין צנזורה ביטחונית.
במאמץ זה משולב גם שירות הביטחון הכללי (שב"כ), המפעיל כלים טכנולוגיים רבי עוצמה לניטור וסיכול קמפיינים עוינים בזמן אמת. ליבנה ציין כי המערכת הנוכחית מאופיינת בקיצוניות רבה, כאשר מספר העתירות שכבר הוגשו ליושב ראש הוועדה שווה בהיקפו לחמש מערכות בחירות שונות. עם זאת, הוא הרגיע וציין כי נכון לעכשיו אין אינדיקציה קונקרטית לסכנה ביטחונית ביום הבחירות, וכי המשטרה תפרוס אלפי מאבטחים ושוטרים כדי להבטיח תחושת ביטחון לבוחרים.
לפי דיווח בידיעות אחרונות, בימים אלה פועל חמ"ל משותף המאגד את נציגי ועדת הבחירות, המשטרה, השב"כ ופיקוד העורף. הנחת העבודה המרכזית של הוועדה היא שהבחירות יתקיימו במועדן, גם במקרה של הסלמה ביטחונית או מתקפה מאיראן. בוועדה מזכירים כי גם תחת מדיניות התגוננות מחמירה בעבר, אזרחים המשיכו לצאת לעבודות חיוניות ולרשתות המזון, ולכן ניתן לקיים את ההצבעה תוך התאמות שונות.
דחיית בחירות כלליות היא תרחיש קיצון שדורש הסכמה פוליטית רחבה ביותר. על פי חוק יסוד, רק רוב מוחלט של 80 חברי כנסת – מהלך המחייב שיתוף פעולה נדיר בין הקואליציה לאופוזיציה – יכול לאשר את דחיית הבחירות. הפעם היחידה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבה נדחו בחירות הייתה בשנת 1973, כאשר מלחמת יום הכיפורים אילצה את הכנסת לדחות את מועד ההצבעה מסוף אוקטובר לסוף דצמבר.
יושב ראש ועדת הבחירות, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, ועו"ד ליבנה, הבהירו כי דחייה תתבצע רק כמוצא אחרון בהחלט, במידה ויתברר כי לא ניתן לקיים הליך חופשי, שוויוני ונגיש. חלופות לדחייה כוללות שימוש נרחב בקלפיות ניידות, הצבעה מוקדמת והארכת שעות ההצבעה.
כדי להבטיח את שלומם של המצביעים, ועדת הבחירות פעלה מראש למקם קלפיות רבות ככל האפשר בתוך מרחבים מוגנים או בסמוך אליהם. במקרה של אזעקה או פעילות איבה במהלך שעות ההצבעה, קיים נוהל ברור ומוקפד: מזכיר ועדת הקלפי הונחה לאבטח מיד את הקלפי, להכניס את כל פתקי ההצבעה שמאחורי הפרגוד לתוך שק ייעודי, ולהורות לכל הנוכחים להתפנות למרחב מוגן.
ההצבעה תופסק באופן זמני, המזכיר ידווח ליושב ראש הוועדה האזורית, והתהליך יחודש רק כאשר יוסר האיום ויתקבל אישור לכך. בנוסף, החוק מעניק לנשיאות ועדת הבחירות סמכויות חירום מקומיות. על פי סעיף 70א לחוק הבחירות, במקרה של נסיבות מיוחדות באזור מסוים, רשאית הוועדה לדחות את פתיחת הקלפי, לעצור את ההצבעה ולחדש אותה מאוחר יותר, ואף להאריך את שעות פתיחת הקלפי בעד 24 שעות מהמועד המקורי.
הוראה זו, שנקבעה לראשונה בעקבות ירי קטיושות על קריית שמונה ב-1969, מבטיחה כי גם תושבי קווי העימות יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית בבטחה. יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם הרמטכ"ל, מוסמך להוציא הוראות נוספות כדי להבטיח שגם תחת אש, הדמוקרטיה הישראלית לא תעצור.
0 תגובות