סערה פוליטית פרצה בעקבות דבריו של מגיש ערוץ 14 ינון מגל, שכינה את יו"ר מפלגת ישר והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט בכינוי "קוף", תוך שהוא טוען כי מאחוריו עומדים גורמים אשכנזים אליטיסטיים המנהלים אותו מאחורי הקלעים.
ההתבטאות נאמרה בתוכנית "הפטריוטים" ימים ספורים לפני מועד הבחירות, ועוררה גל תגובות חריפות במערכת הפוליטית.
איזנקוט השיב בחריפות וציין כי אין לו מה להגיב ל"תת הרמה הזו". לדבריו, הבעיה אינה מגל עצמו אלא האיש שעומד מאחוריו.
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את ההתבטאות. "זו אמירה מאוד לא ראויה, אני מגנה אותה", אמר נתניהו בריאיון לרדיו צפון. יחד עם זאת, הוא דרש מאיזנקוט לגנות גם התבטאויות שבהן כונו מצביעי הליכוד "קופים, בבונים ושימפנזות", וטען כי מדובר בתופעה יומיומית של התנשאות ובוז כלפי תומכיו.
מגל דחה את הטענות נגדו והבהיר כי לא התכוון להתייחס למראהו של איזנקוט, אלא לתאר אותו כמי שמוצב בחזית בעוד אחרים מנהלים אותו מאחורי הקלעים. לטענתו, הסערה סביב דבריו היא סערה פוליטית מלאכותית שנועדה לפגוע בו לקראת הבחירות.
העימות הנוכחי אינו עומד בפני עצמו. לאורך ההיסטוריה הפוליטית בישראל הפכו אמירות של אנשי ציבור, אמנים ופוליטיקאים לנקודות מחלוקת שחרגו הרבה מעבר למי שאמר אותן. לעיתים הן הפכו לסמל של מאבק בין מחנות, ולעיתים שימשו ככלי מרכזי שהשפיע על תוצאות הבחירות.
"מנשקי הקמעות": הסערה של יאיר גרבוז
במרץ 2015, ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת, נשא האמן יאיר גרבוז נאום בעצרת בכיכר רבין בתל אביב. במהלך דבריו תקף תופעות שלדבריו מבטאות הקצנה דתית ולאומנית, והזכיר בין היתר את "מנשקי הקמעות", "עובדי האלילים" ואת המשתטחים על קברי קדושים.
הנאום עורר סערה ציבורית ופוליטית. מבקריו טענו כי דבריו מבטאים התנשאות כלפי ציבור מסורתי ומזרחי, והליכוד הציג אותם כהוכחה לזלזול של מחנה השמאל בבוחרי הימין. גרבוז טען כי דבריו כוונו לתופעות פוליטיות מסוימות ולא לעדות המזרח.
הפרשה הפכה לאחד מסמלי מערכת הבחירות של 2015, שבה התמודד בנימין נתניהו מול יצחק הרצוג.
נתניהו ניצל את האווירה שנוצרה בעקבות הנאום כדי לפנות לציבור שהרגיש כי השקפותיו ואורחות חייו זוכים ליחס מזלזל. בבחירות ניצח הליכוד וזכה ב-30 מנדטים, לעומת 24 מנדטים למחנה הציוני. עם זאת, אין דרך לקבוע כי נאום גרבוז לבדו הכריע את תוצאות הבחירות.
הצ'חצ'חים של דודו טופז: שלושה ימים לפני הבחירות
אחת הפרשות המפורסמות ביותר מסוג זה התרחשה ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית. הבדרן דודו טופז נאם בעצרת של המערך בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, ובמהלך דבריו לעג לתומכי הליכוד וכינה אותם "צ'חצ'חים". הוא טען כי הם בקושי משרתים בצה"ל, בניגוד לקהל שנכח בעצרת.
הדברים עוררו זעם בקרב תומכי הליכוד, שנתפסו כהתקפה על הציבור המזרחי. למחרת הגיע מנחם בגין לעצרת הליכוד והשיב לטופז בנאום שהפך לאחד הרגעים הזכורים בתולדות הפוליטיקה הישראלית.
בגין הזכיר את גבורתם של לוחמים בני עדות שונות, והדגיש כי יהודים ממוצא אירופי וממוצא מזרחי הם אחים ולוחמים. נאומו הפך את ההתבטאות של טופז לסמל של המאבק על כבודם של תומכי הליכוד.
בבחירות ניצח הליכוד את המערך בהפרש של מנדט אחד, 48 לעומת 47. עד היום יש המייחסים לנאום טופז ולתגובתו של בגין השפעה משמעותית על התוצאה, אף שהבחירות הושפעו גם מגורמים פוליטיים, חברתיים וכלכליים נוספים.
"הערבים נוהרים לקלפיות"
במרץ 2015, באותה מערכת בחירות שבה עורר נאום גרבוז סערה, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו סרטון שבו הזהיר מפני האפשרות שהימין יאבד את השלטון. "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפיות", אמר, והוסיף כי עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים.
הדברים עוררו ביקורת חריפה בישראל ומחוצה לה. מבקריו של נתניהו ראו בהם מסר המזהיר מפני השתתפותם הדמוקרטית של אזרחי ישראל הערבים, ואילו תומכיו הציגו את הסרטון כחלק ממאבק פוליטי על שיעורי ההצבעה ועל זהות הממשלה הבאה.
נתניהו הביע בהמשך צער בפני אזרחי ישראל הערבים על הפגיעה שנגרמה להם בעקבות דבריו. ההתבטאות נותרה אחת האמירות המזוהות ביותר עם מערכת הבחירות ההיא, שבה ניצח הליכוד וזכה ב-30 מנדטים.
ההיסטוריה מלמדת כי אמירה אחת עשויה להפוך בתוך שעות לנושא מרכזי במערכת בחירות, לספק חומר לקמפיינים ולהעמיק מחלוקות קיימות. והכי חשוב – לשנות מנדטים בשעת השין.
כעת נותר לראות אם סערת "הקוף" תישאר עימות חריף נוסף במערכת הבחירות, או שתהפוך לאחד האירועים שילוו את הקמפיין עד ליום ההצבעה.
0 תגובות