מה צריך לגרום לצעיר חרדי להצביע לעוצמה יהודית? האם מדובר בפעילות ממשית למען הציבור החרדי, או בעיקר במסרים פוליטיים, הצהרות תקשורתיות וכותרות שנועדו לשכנע אותו שהמפלגה פועלת למענו?
את השאלות האלה הציג מצביע חרדי לבוט הפוליטי של השר איתמר בן גביר, בניסיון לקבל תשובה ממוקדת: מה עשתה עוצמה יהודית בפועל למען הציבור החרדי, מעבר לעמדותיה הכלליות בנושאי ימין, ביטחון ומשילות?
השיחה, שהתנהלה סביב שורה של נושאים הנוגעים ישירות לחייו של הציבור החרדי, התפתחה במהירות לוויכוח על ההבדל שבין הצהרות לפעולות. המצביע לא הסתפק בשאלה אם בן גביר תומך בעולם התורה או מתבטא בעד הציבור החרדי. הוא ביקש לדעת אילו צעדים נעשו, אילו תקציבים הוקצו, אילו מהלכים הושלמו ומהן התוצאות שאפשר להצביע עליהן.
"אני חרדי. תן לי סיבה להצביע לבן גביר"
מועמדת וינטר: הציוצים שנחשפו
השיחה נפתחה בשאלה ישירה: "אני חרדי. תן לי סיבה להצביע בן גביר".
הבוט השיב בכמה מישורים. הוא הדגיש את היחס המכבד של בן גביר לציבור החרדי, את קידום גיוס חרדים למשטרה, למג"ב ולשב"ס, את התמיכה בעולם התורה ואת פעילות המפלגה בנושאי ימין וביטחון.
אלא שהמצביע ביקש להעמיק מעבר להצגת עמדות כלליות. הוא שאל מה עשתה המפלגה בפועל לטובת עולם התורה, מה קידמה בתחום תקציבי החינוך החרדי והאם פעלה נגד סנקציות המופנות כלפי הציבור החרדי.
בשלב הזה התחדדה השאלה המרכזית של השיחה: גם אם מפלגה מצהירה על תמיכתה בציבור מסוים, כיצד אפשר לבחון את תרומתה בפועל? מבחינת המצביע, עצם ההצהרה על כבוד לציבור החרדי או על הגנה על עולם התורה אינה מספקת. הוא ביקש דוגמאות קונקרטיות לפעילות, ולא רק הצגת עמדות.
בתשובות הבוט לא הוצגה דוגמה קונקרטית להעברת תקציבים לחינוך החרדי מכוח פעילותה של עוצמה יהודית. במקום זאת, צוין כי ניהול התקציבים בתחום נעשה בעיקר בידי הנציגים החרדים.
הפרדה באקדמיה: פעילות שאינה משרתת את הציבור החרדי
אחד הנושאים שהעלה הבוט היה קידום האפשרות ללימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית. הוא הציג את פעילותה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך בתחום כחלק מהעשייה של המפלגה למען הציבור הדתי.
המצביע השיב כי מבחינתו, ההפרדה המגדרית אינה צורך של הציבור החרדי. לדבריו, כאשר גדולי ישראל אוסרים את עצם הלימודים האקדמיים, קידום לימודים בהפרדה אינו לטובת הציבור החרדי.
הבוט השיב כי אינו קורא לאיש ללמוד בניגוד לדעת רבותיו, והציג את קידום ההפרדה כאפשרות למי שמעוניין בכך.
הוויכוח הזה המחיש את הפער בין הצגת פעילות מסוימת כהישג עבור הציבור החרדי לבין השאלה אם אותה פעילות אכן עונה על צרכיו ועל השקפת עולמו.
פרשת הבואש: מי פעל לשינוי המדיניות?
נושא נוסף שעלה בשיחה היה השימוש באמצעי הבואש בהפגנות, ובפרט הטענות על פגיעה במפגינים חרדים.
הבוט ייחס לבן גביר תפקיד בשינוי המדיניות ובהפסקת השימוש המפלה באמצעי הזה. המצביע הציג את השתלשלות האירועים שלפיה, מי שפעלו לקידום השינוי היו דווקא חברי הכנסת החרדים משה גפני ויעקב אשר, באמצעות הצעת חוק, ובהמשך צחי ברים מאגודת ישראל בירושלים, שפנה לבג"ץ לאחר שהמשטרה המשיכה להתעלם מהבעיה.
המצביע דרש שהעשייה תיוחס למי שפעלו לקידומה, ולא תוצג אוטומטית כהישג של השר המכהן בעת שהמדיניות השתנתה.
מבחינת המצביע, זו לא הייתה רק שאלה של קרדיט פוליטי. היא נגעה לעיקרון רחב יותר: כאשר מבקשים לשכנע ציבור להצביע למפלגה, צריך להראות מה עשו נציגיה בפועל, ולא להסתפק בכך שאירוע מסוים התרחש בתקופת כהונתם.
אירועי בין הזמנים: לאן נעלמו התקציבים?
אחת השאלות הממוקדות שהציג המצביע עסקה בתקציבי פעילויות בין הזמנים לבחורי הישיבות.
לדבריו, בתקופה שבה משרד הנגב והגליל היה בידי ש"ס הוקצו עשרות מיליוני שקלים לפעילויות עבור בחורי ישיבות. לאחר שהמשרד נמסר ליצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית, טען המצביע, התקצוב שלהן ע"י המשרד הופסק.
הוא ביקש להבין כיצד המפלגה מציגה את עצמה כמי שפועלת למען הציבור החרדי, כאשר לטענתו דווקא בתחום הזה נרשמה נסיגה לאחר העברת המשרד לידיה.
הבוט לא הציג נתוני תקציב, פירוט של הקצאות או הסבר עובדתי לשינוי שעליו הצביע המצביע. הוא השיב כי הנושא יועבר לבדיקה.
השאלה שהוצבה לבוט הייתה ברורה: אם עוצמה יהודית מבקשת להציג עשייה לטובת הציבור החרדי, מדוע לא להציג נתונים על תקציבי בין הזמנים, על המשכיות התוכניות ועל הפעולות שנעשו בנושא?
במקום תשובה המבוססת על נתונים, נותרה השאלה ללא מענה קונקרטי במסגרת השיחה.
רב־קו: איפה המענה לצרכים היומיומיים של הציבור החרדי?
המצביע העלה גם את נושא הרב־קו והנסיעות בתחבורה הציבורית. לדבריו, הנציגים החרדים פעלו לשימור האפשרות לטעון את הרב־קו בעמדות פיזיות, לצד האפשרות לטעון אותו באמצעות הטלפון. וכמו כן פעלו להשיג הנחה של 50% ברב-קו, לה זכאים 93% מהציבור החרדי לעומת כ 30% במגזר הכללי.
הוא ביקש מהבוט להציג מהלך מקביל של עוצמה יהודית — פעולה מעשית שנועדה לעזור בצורה יומיומית לציבור החרדי.
בתגובה, הבוט חזר לתחומים שבהם המפלגה מבקשת למקד את פעילותה: ביטחון, משילות, מאבק באפליה וכתובת לפניות הציבור. הוא לא הציג דוגמה מקבילה ומפורטת למהלך בתחום השירותים היומיומיים, בדומה לזה שהמצביע תיאר בעניין הרב־קו.
הנקודה מבחינת המצביע הייתה פשוטה: לא כל פעילות ציבורית חייבת להיות סביב עולם התורה או סוגיות אידאולוגיות. הציבור החרדי מתמודד גם עם צרכים מעשיים, והנציגות הפוליטית נבחנת, בין היתר, ביכולתה לזהות אותם, לפעול לפתרונם ולהציג תוצאות.
ביטחון אישי: נתונים על הצלחות, אבל מה בדיוק נמדד?
הדיון בביטחון האישי היה אחד החלקים החריפים בשיחה.
הבוט הציג שורה של נתונים והצהרות שנועדו להמחיש את פעילותו של בן גביר בתחום הביטחון והמשילות. בין היתר, הוא טען לירידה של 75% בפיגועים, לירידה בגניבות רכב, להריסת כ־10,000 מבנים בלתי חוקיים, להקמת כ־1,000 כיתות כוננות ולהנפקת כ־300 אלף רישיונות נשק.
מנגד, המצביע טען כי המציאות בשטח אינה מתיישבת עם התמונה שהוצגה. הוא הצביע על ניסיונות פיגוע, פשיעה, פרוטקשן, רציחות ונשק בלתי חוקי, והעלה גם טענה שלפיה סרטונים והתבטאויות של בן גביר בעניין אסירים ביטחוניים תרמו להסלמה ולחימום האווירה.
הבוט הציג את הנתונים שמנה כראיה לפעילות השר, אך השיחה לא כללה תיעוד או מקורות שאפשרו לבדוק את כלל הנתונים, את תקופות ההשוואה או את הקשר הישיר בין הפעולות המיוחסות לשר לבין התוצאות.
המצביע התמקד במיוחד בהבחנה בין פיגועים שבוצעו בפועל לבין ניסיונות פיגוע שסוכלו בידי שירות הביטחון הכללי. הוא דרש שלא לערבב בין הקטגוריות, וביקש להבין מה הנתונים מלמדים על המצב הביטחוני בפועל. הבוט לא הציג בתשובותיו נתון נפרד ומפורט על ניסיונות הפיגוע שסוכלו.
גם בסוגיית הנשק הציג המצביע טענה: לדבריו, עד 7 באוקטובר חולקו כ־12 אלף כלי נשק, ואילו הגידול הגדול הגיע לאחר מכן, בעקבות גל של יותר מ־400 אלף בקשות. הנתונים האלה לא אומתו במסגרת השיחה, אך הם שימשו אותו כדי לערער על הצגת היקף חלוקת הנשק כהישג שאפשר לייחס כולו למדיניות השר.
הוויכוח לא עסק בשאלה אם ביטחון אישי הוא נושא חשוב, אלא בשאלה כיצד מודדים הצלחה. מבחינת המצביע, נתון בודד או מספר גדול אינם מספיקים בלי להבין מה נמדד, באיזו תקופה, מה הייתה נקודת המוצא ומה אפשר לייחס בפועל למדיניות של השר.
המאבק ביועמ"שית: הצהרה פוליטית או פעולה שהביאה לתוצאה?
גם המאבק של בן גביר ביועצת המשפטית לממשלה עלה בשיחה. הבוט הציג את דרישתו של בן גביר לפטר את היועמ"שית כאחד הדברים המבדילים אותו מנציגים חרדים, שלטענתו ניסו להגיע עמה להבנות.
המצביע השיב כי מבחינתו, עצם הדרישה לפטר את היועמ"שית אינה מוכיחה שנעשה דבר לטובת הציבור החרדי. לדבריו, בן גביר ביקש מהשותפים הפוליטיים לחתום על מכתב הצהרתי, אך הוא לא פעל פעולה שמביאה תוצאה מעשית. לעומת זאת, הנציגים החרדים פעלו באופן מחושב כדי לקדם את האינטרסים של הציבור שאותו הם מייצגים.
הבוט חזר על הטענה שבן גביר דרש את פיטורי היועמ"שית, אך לא הציג במסגרת התשובה פירוט של מהלך מעשי שהושלם בעקבות הדרישה, או תוצאה קונקרטית שהיטיבה עם הציבור החרדי.
כאן התחדדה הביקורת המרכזית של המצביע: מדוע עצם ההצהרה נחשבת לתשובה לשאלה מה נעשה למען הציבור החרדי? האם עצם החתימה על מכתב, דרישה פומבית או הצהרה חריפה היא פעילות שמביאה שינוי, או שמא יש לבחון את המהלכים שבוצעו בפועל ואת תוצאותיהם?
מבחינתו, העובדה שפוליטיקאי מתבטא בחריפות נגד גורם שלטוני אינה מספיקה. השאלה היא מה נעשה מעבר להתבטאות, אילו צעדים קודמו, ומה השתנה בעקבותיהם.
"תן לי חמישה דברים שעשיתם בשבילי"
בשלב מתקדם של השיחה ביקש המצביע מהבוט להציג חמישה דברים שעשו נציגי עוצמה יהודית למענו כמצביע חרדי.
הבקשה נועדה להוציא את הדיון מהצהרות כלליות ולעבור לרשימה ממוקדת של פעולות. אלא שהתשובה חזרה בעיקר לנושאים שכבר נדונו: הפרדה באקדמיה, הדרישה לפטר את היועמ"שית, סוגיית הבואש ומסגרות גיוס.
המצביע העיר כי הבוט חוזר על אותם נושאים, ואינו מציג דוגמאות חדשות. מבחינתו, החזרה על אותן נקודות לא ענתה על הבקשה המקורית: להצביע על פעילות ממשית, מעבר לכותרות שכבר הוצגו בשיחה.
הפער הזה היה משמעותי במיוחד משום שהשאלה לא הייתה אם לעוצמה יהודית יש עמדות בנושאים מסוימים, או אם נציגיה הצהירו על כוונותיהם. המצביע ביקש לדעת אילו פעולות נוספות אפשר למנות, מה קידמה המפלגה בפועל לטובת הציבור החרדי, ואילו תוצאות אפשר לבחון.
לא מי דיבר חזק יותר — מי עשה בפועל?
לאורך השיחה ניסה המצביע להעמיד את הדיון על הבחנה אחת: הצהרות פוליטיות אינן תחליף לפעילות מעשית.
הוא לא הסתפק בהצגת בן גביר כמי שמכבד את הציבור החרדי. הוא ביקש לראות צעדים, תקציבים, החלטות, פעילות ותוצאות. כאשר הבוט הציג נתונים, הוא שאל מה הם מודדים ומה ניתן לייחס למדיניות השר; כאשר הוצגו הצהרות, הוא שאל מה נעשה בעקבותיהן; וכאשר הוצגו פעולות שלטענת הבוט היטיבו עם הציבור החרדי, הוא ביקש לבדוק אם הן אכן נותנות מענה לצרכיו.
השיחה ממחישה את הקושי של 'בוט גביר' לספק, במסגרת התשובות שניתנו, דוגמאות לפעולות מעשיות לטובת הציבור החרדי. במקום להתקדם בהדרגה מדעות ומסרים אל דוגמאות קונקרטיות, חלק מהתשובות חזרו לאותן הצהרות ולמסרים כלליים.
המסקנה של המצביע החרדי
בסיום השיחה ניסח המצביע את מסקנתו במילים ברורות: "אם אני רוצה מפלגה ימנית אמיתית ולא חרדית — אני הולך לסמוטריץ. אם אני רוצה מפלגה שתדאג לי כחרדי, אני נשאר במפלגות החרדיות".
זו אינה רק השוואה בין שתי מפלגות ימין. זו השאלה שהמצביע הציב לכל אורך השיחה: מה מבדיל את עוצמה יהודית מהמפלגות החרדיות בכל הנוגע לדאגה לציבור החרדי?
האם די בעמדות ימניות, בהצהרות על תמיכה בעולם התורה ובכותרות תקשורתיות כדי לשכנע מצביע חרדי לעזוב את ביתו? או שנדרשת הוכחה לפעילות מעשית בתחומים שבהם הציבור החרדי זקוק לייצוג — תקציבים, שירותים, שמירה על אורח חייו, טיפול בצרכים יומיומיים וקידום אינטרסים ציבוריים?
עבור המצביע, התשובה לא נמצאה בסיסמאות. הוא ביקש לראות מעשים שאפשר לזהות, לבדוק ולמדוד.
השאלה שנותרה פתוחה בסוף השיחה אינה אם בן גביר הוא איש ימין, וגם לא אם עוצמה יהודית בזה לעולם התורה. השאלה היא אחרת: כאשר עוצמה יהודית מבקשת את קולו של הציבור החרדי, האם היא יכולה להציג בפניו רשימה ברורה, מבוססת ומגוונת של פעולות מעשיות שביצעה למענו — ולא רק הצהרות על מה שהיא מאמינה בו.
יצויין כי מדובר בשיחה עם 'בוט', ולא בשיחה עם דוברות המפלגה הרשמית.
0 תגובות