אירוע מחריד התרחש בחול המועד סוכות האחרון בהר המנוחות בירושלים, כאשר קבוצת קנאים קטנה, המונה כעשרים איש, חוללה סערה פרועה במהלך קבורה. הקנאים רמסו את כבוד המת, נלחמו בבני משפחה אבלים, והשאירו את מיטת הנפטר ממתינה שעות ארוכות בטנדר של חברה קדישא.
האירוע מתרחש על רקע מחאה שמנהלים גורמים קיצוניים נגד קבורת שדה במנהרות שנחפרו על ידי חברה קדישא של הפרושים בהר המנוחות. מדובר בשיטת קבורה המפוקחת מקרוב על ידי בד"ץ העדה החרדית וגדולי ישראל מכל החוגים. יצוין כי מנהרות אלו בלבד קיבלו היתר מהבד"ץ, בעוד שישנן מנהרות נוספות באזור שלא קיבלו היתר מאחר שיש בהן כמה קומות במערה עצמה.
גדולי הדור הקודם, ובראשם פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, פסקו חד משמעית כי מדובר בקבורת שדה כהלכתה לכל דבר ועניין. במנהרות אלו נטמנו גדולי תורה ומורי הוראה בולטים, ובראשם הגאון רבי אהרן פישר זצ"ל, רבה של שכונת זכרון משה, שבחר לקבור שם את רעייתו הרבנית ע"ה וכעבור כמה חודשים נטמן בעצמו לצידה.
"מדובר בחבורה של קנאים שיש להם את כל הזמן שבעולם", מספרים גורמים המעורבים בפרטים. "כשנגמרות להם ההפגנות נגד הרכבת הקלה, או כשהם מחליטים לקחת הפוגה מדמי חסות לחנויות, הם מוצאים זמן להגיע להר המנוחות ולהמיט חרפה על עולם התורה. אין מאחוריהם שום רב או דיין, אפילו בעצרות שלהם לא נמצא אפילו מורה הוראה אחד שיסכים לנאום עבורם".
הסיפור החל כאשר יהודי מחסידות סאטמר, בן 63 בלבד, השיב את נשמתו ליוצרה לאחר ייסורים קשים. בני המשפחה, שבדקו מראש את האופציות ונועדו עם גדולי הוראה, ביניהם הגאון רבי יהושע רוזנברג, רב קהילת הרמ"א בבית שמש וחבר בד"ץ העדה החרדית שאישר את המקום במאה אחוז, ביקשו לקברו בהר המנוחות בחלקת יראים ושלמים במנהרות.
הלוויה יצאה מירושלים, כשהיא מלווה במספר טנדרים של בני המשפחה. אולם, עם הגעתם להר המנוחות, התגלה מול עיניהם מחזה מזעזע: טנדר ובו קבוצת קנאים שאין בינם לבין המשפחה או המנוח שום קשר, התנפל על השטח. הקנאים החלו לשפוך עפר לתוך הקבר הפתוח, נשכבו בתוכו פיזית, וסירבו לאפשר את קבורת הנפטר.
אנשי חברה קדישא, שנקלעו למצב, נותרו חסרי אונים ולא התערבו. בזמן שהמיטה עם הנפטר נותרה כל העת בטנדר צדדי, נאלצו בני המשפחה האבלים, השבורים מפטירת יקירם, להתקוטט פיזית במשך שעות ארוכות עם הקנאים הפרועים שניסו לחלל את כבוד המת.
רק לאחר מאבק עיקש שבו הצליחו בני המשפחה להעיף את הפורעים מהשטח בכוח הזרוע, יכלו אנשי חברה קדישא לגשת למלאכת הקודש, והנפטר נטמן במנוחה נכונה סמוך לשקיעה.
"עשו כמו חושים בן דן לעשיו"
בשיחות עם בני המשפחה, הם עדיין רועדים מהטראומה שחוו ברגעיהם הקשים ביותר: "מה שהם עשו זה מעשה שאין כדוגמתו. רואים אפילו בתורה שביזיון המת חמור מכל דבר אחר! כהן גדול בערב פסח, שאפילו על אביו ואמו אסור לו להיטמא במסע ההלוויה, חייב להיטמא במת מצווה כי זה אחד הערכים הקדושים והנשגבים ביותר בתורה.
"וגם כאן, התנהגנו אליהם בתגובה בדיוק כמו בן חושים בן דן לעשיו כשלא נתן לקבור את יעקב אבינו במערת המכפלה. הם דרכו על כבודו של יהודי יקר שסבל ייסורים קשים. היינו חייבים להיות גואל הדם של הנפטר, ולא לתת לבושה הזו להימשך".
"מדובר בעבירה גוררת עבירה", המשיך בן המשפחה לומר בשיחה כואבת. "בתחילה נלחמו עם חברי הבד"ץ, משלא צלחה ידם שם, המשיכו עם ביזיון כבוד המת ללא שום חרפה".
ציבור יראי ה' עומד נדהם מול חציית הקווים הזו, ומדגיש כי חובה על כל גדולי ישראל והציבור מכלל החוגים להוקיע בקול רעש את מעשי ההפקרות הללו, הממיסים את שארית הכבוד למתים ולחיים כאחד.
0 תגובות