סערה חריפה פרצה בעקבות דבריו של שר האוצר ויו"ר 'הציונות הדתית', בצלאל סמוטריץ', שהשתלח אמש במהלך כנס תקשורת של ערוץ 7 בראש הישיבה הגאון רבי דוב לנדו ובציבור החרדי כולו. סמוטריץ' טען בנאומו כי "החרדים הם כפויי טובה לקב"ה", תהה "איך אפשר להיות היום חרדי" ואף הציע לראש הישיבה "לחזור בתשובה".
התגובה הגיעה מצד ראשי המפלגה. יו"ר 'יהדות התורה', ח"כ יעקב אשר, הגיב בחריפות רבה וקרא לסמוטריץ': "של נעליך מעל רגליך כשאתה מעז להתבטא כך על רבותינו, גדולי ישראל שעל פיהם אנו חיים, ועל ציבור שלם, ציבור של תורה, חסד ונתינה, שתרם ומחזיק למען כלל ישראל. כבודם של גדולי התורה אינו כלי בקמפיין בחירות, ובוודאי לא אמצעי נואש לגרד עוד כמה קולות בדרך לאחוז החסימה".
אליו הצטרף יו"ר 'דגל התורה', ח"כ משה גפני, שתקף ואמר כי סמוטריץ' דיבר סרה בציבור החרדי ובמנהיגיו. "אדם שאין לו מושג באורח חייו של הציבור החרדי העז להתבטא בצורה שמזכירה את שונאי ישראל ורשעי אומות העולם, ועל הדברים הללו לא יסולח לו", ציין גפני. הוא הוסיף בעקיצה גלויה כי אין בכוונתו להמשיך ולהתייחס לשאר דברי ההבל, בבחינת "אל תען כסיל כאיוולתו".
גם יו"ר מטה ההסברה של התנועה, דוד זלץ, הגיב לשאלתו של השר: "סמוטריץ' שאל איך אפשר להיות היום חרדי – את התשובה הוא יקבל ביום הבחירות, באות אחת: ג'".
בהמשך, ביטאון דגל התורה 'יתד נאמן' פרסם הבוקר תגובה חריפה, בה עימתו את השר עם התפארותו בעבר על המאבק שניהל נגד עולם החינוך התורני – כאשר התגאה בניתוק רשתות החינוך ממערכת מרכב"ה, בהכנסת 12 חשבים ובחיוב מבחני מיצ"ב. "מי שמתפאר בהצרת צעדיהם של תלמודי התורה ובתי הספר של ילדי ישראל, הוא שמציע עתה לציבור החרדי ציונים בהכרת הטוב?", תהו בעיתון.
על הפגיעה הישירה בגר"ד לנדו וההשוואה למעשי מתנחלים ששורפים בתים הגיבו במילים חריפות: "עפרא לפומיה! עסקן פוליטי בעיצומה של מערכת בחירות שמטיף למי שכל ימיו בתורה ובהרבצתה, ראוי לו להיזכר בדברי חז"ל שכל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו".
את המענה החריף ביותר העניק עורך העיתון, ישראל פרידמן, במאמר דעות נוקב שהופיע לצד הידיעה תחת הכותרת "לא עיוות שנחתם בטיט – מושחתות שנחתמת בדם". פרידמן פתח את מאמרו בהשוואה למאמר חז"ל: "'מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור' – את הנעירה החלולה הזאת נדמה היה לשמוע אמש מעל במת כנס ערוץ 7, כששר האוצר בצלאל סמוטריץ' פער את פיו נגד עיני העדה שליט"א".
פרידמן כינה את השר "מלך כפויי הטובה", והציג את צביעותו הפוליטית: "כך ראוי לכנות את מי שידע לנצל את השותפות הקואליציונית עם הציבור החרדי כאשר זו שירתה את צרכיו וכמי שנהנה מתמיכתו ומסיועו הפוליטי של ציבור היראים, על אף שהמרחק הרעיוני והאידיאולוגי בין הצדדים גדול כמרחק רב הקוטב ממדבר סהרה, וכעת מבקש לחלץ קולות באמצעות השתלחויות במנהיגי הציבור החרדי".
פרידמן המשיך ושלל מכל וכל את סמכותו של שר האוצר להטיף מוסר לעולם הישיבות: "סמוטריץ', שגם אם ילמד כל ימיו, לא יגיע לעקב קיצו של מה שילד חיידר יודע, מרהיב עז בנפשו להתבטא בגסות רוח כלפי גדולי ישראל. ואחרי כל אלה, עוד יש לו העוז לדבר בשם 'גוש אמוני'. איזו אמונה בדיוק עומדת מאחורי ההתנכרות נגד עולם התורה?"
לקראת סיום מאמרו פנה פרידמן להבחנה רעיונית המבוססת על מדרש חז"ל על גזירת אחשוורוש, שבה שאל משה רבנו את אליהו הנביא האם האיגרת חתומה בטיט או בדם. פרידמן ביאר כי הטיט מסמל חולשה אנושית ומעידה שנובעת מן החומר והתאווה, שממנה ניתן לשוב ולתקן. לעומת זאת, "יש עיוות שאינו נובע מתאווה רגעית, אלא נעוץ במישור הנפש; דרך קלקלת שאדם בוחר בה במודע, תפיסת עולם מושחתת ההופכת את החטא לחלק מהאמונה. אז אין מדובר עוד בטיט. 'הדם הוא הנפש'. החטא כבר אינו כתם חיצוני שאפשר להסיר, אלא משהו שנחתם בתוך הנפש עצמה".
לדבריו, בעוד המפלגות החילוניות שברו את הגדרות בגלוי, "כאשר אותם מהלכים זוכים לתמיכה או להכשר מצד שותפים חובשי כיפות, כאשר מי שמתיימרים לייצג מחנה אמוני משתתפים במאבק נגד הישיבות, אי אפשר עוד להסתפק בהסבר של טעות או חולשה, מדובר בשיטה נושנה: 'ואנשכנו כחמור'! זה כבר לא טיט. זו תפיסה שנחתמה בדם. זו השחתה".
את המאמר חתם במסר פוליטי נחרץ: "את התשובה המוחצת לפגיעה בכבוד התורה, לא ניתן בריבויים וגינויים. את התשובה האמיתית למי ששכח את מקומו, ניתן בקלפי".
0 תגובות